מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע

ניתן לומר שהוצאת דיבתו של אדם היא פרסום אמירה שקרית, אשר מהווה לשון הרע כלפיו, כאשר בתוך המושג לשון הרע, ניתן למצוא גם אמירות שהן אמת. למעשה, הוצאת דיבתו של אדם, היא עוולה לפי חוק איסור לשון הרע אשר עלולה לזכות את הצד התובע, ככל ויוכיח את תביעתו בפיצוי כספי גבוה, אף ללא הוכחת כל נזק מצד התובע. 

תביעה בגין הוצאת דיבה

הוצאת דיבה היא עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. מדובר למעשה בפרסום שנעשה בכתב, בעל פה, בדפוס או בשידור אשר יש בו בכדי לגרום לביזוי, השפלה, לעג, פגיעה במשרה, משלח יד או עסקו של אדם. למעשה החוק מקנה הגנה על שמו הטוב של אדם ועל זכותו להגן על שמו. חשוב לדעת שאין הכרח בחוק שהאדם כלפיו מופנית הדיבה ייפגע בפועל מן הדיבה שהופנתה כלפיו, כאשר די בכך שהוצאת הדיבה הייתה עלולה לגרום לו לפגיעה. כמו כן וככל ומוגשת תביעה בגין הוצאה דיבה יש להוכיח כי מלבד מוציא הדיבה והאדם הנפגע, הדיבה הגיעה לפחות לעוד אדם אחד נוסף. יסוד זה נקרא אלמנט "הפרסום", קרי בכדי שאדם יוכל לתבוע בגין הוצאת דיבה הוא צריך להוכיח שהדיבה יצאה ממערכת היחסים שבין שני הצדדים בלבד. כך לדוגמא, פרסום פוסט בפייסבוק, מקיים את אלמנט הפרסום. 

הוצאת דיבה או לשון הרע

אם כן, הוצאת דיבתו של אדם, קרי עוולה של פרסום אמירה שקרית ופוגענית באדם מהווה עבירה לפי חוק איסור לשון הרע כלפיו, אך נשאלת השאלה האם כל אמירה שהינה בגדר לשון הרע מזכה בפיצוי כספי? התשובה היא לא. ראשית, החוק מונה הגנות שונות אשר בהתקיימן תעמוד למפרסם הגנה מפני התביעה. כך לדוגמא, החוק מונה הגנה הנקראת הגנת "אמת דיברתי". הגנה זו קובעת כי ככל ויוכיח המפרסם כי דבריו אמת וכי היה בפרסום עניים ציבורי, הרי שגם אם המדובר בלשון הרע, לא תעמוד לתובע עילת תביעה. אין המדובר באמת הסובייקטיבית של המפרסם, אלא המציאות העובדתית כפי שהיא. בנוסף, חשוב לזכור שאנו חיים במדינה דמוקרטית שבה לכל אזרח יש את החופש להתבטא ולומר את דעותיו. לעיתים מדובר בדעות "קשות", דעות אשר מותחות את גבול הטעם הטוב, אך עדיין לגיטימיות במדינה שמעלה על נס את זכויות האדם הטבעיות. בהתאם, נוצר מעין "מתח טבעי", בין הזכות לחופש הביטוי מצד אחד לבין אמירות קשות הגובלות בלשון הרע מן הצד השני, כאשר תהא זו מלאכתו של בית המשפט להכריע האם הפרסום היווה לשון הרע או שמא המדובר באמירות שהינן בגדר הבעת דעה לגיטימית. יש להבין שאם בתי המשפט לא יאזנו את המתח הטבעי הנובע בין הזכות לשם טוב מצד אחד לבין חופש הביטוי מן הצד השני, עלולה להיווצר מגמה של "תביעות השתקה" אשר תגרום לאפקט מצנן ביחס לחופש הביטוי של אזרחי המדינה ואין זו תוצאה רצויה כלל ועיקר.

זקוקים להכוונה וייעוץ משפטי בנושא? מוזמנים ליצור קשר עם משרד עורכי דין אביתר כהן ושות'.