חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מהן הנקודות המרכזיות שכדאי להכיר

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הינו חוק אשר חוקק לאחרונה במסגרת רפורמה כוללת שנערכה בהליכי חדלות הפירעון במדינת ישראל כך שהוא למעשה החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה ואיחד תחת קורת גג אחת הן את הליכי פשיטת הרגל שחלו כלפי יחידים פושטי רגל והן את הליכי חדלות הפירעון לחברות אשר עד למועד חקיקת החוק היו מעוגנים במסגרת חוק החברות.

נקודות מרכזיות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מטרות החוק 

 שינוי מרכזי שחל בחוק חדלות פירעון מתבטא כבר בס' 1 לחוק, המעניק לחוק מטרות חברתיות מובהקות. הס' קובע שמטרת החוק הינה להביא לפירעון חובות חייב חדל פירעון, יחידים ותאגידים באופן שיביא לשיקומם הכלכלי, ישיא את החוב לנושים וישמור על כבודם של החייבים חדלי הפירעון. מדובר בגישה הרואה את החייב, רואה את הצורך להביא לשיקומו הכלכלי והחזרתו למסלול החיים התקין בחברה ומכירה בכך שלא כל סיטואציה שבה אדם מגיע למצב של חדלות פירעון נובעת ממעשי כחש ורמייה. אם עד היום פקודת פשיטת הרגל יצרה כלפי פושטי הרגל סטיגמה והוקעה, הרי שחוק חדלות פירעון מבקש לשנות זאת. כך גם ביחס לתאגיד חדל פירעון שבגינו קובע החוק שמקום שבו ניתן להביא לשיקומו והמשך פעילותו הרי שהדבר רצוי ועדיף.

הגדרת המושג "חדל פירעון" 

בהתאם לחוק, חדלות פירעון הינו מצב שבו חייב אינו מסוגל לשלם את חובותיו, בין אם הקיימים ובין אם אלו העתידים לבוא או שהתחייבויותיו, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו. במילים אחרות, חדלות פירעון הינה סיטואציה שבה לא רק שאין מסוגלות מיידית לשלם את החוב, אלא גם מסוגלות עתידית.

צמצום זכויות הנושים ושינוי סדרי הפירעון

 כאשר חייב נכנס להליכי חדלות פירעון מוקמת קופת נשייה אליה מוקנים נכסי החייב ואשר ממנה עתידים להיות מחולקים הכספים לנושים. חלוקת הכספים שנצברו בקופת הנשייה נעשית לפי סדרי נשייה הקבועים בחוק, כך שישנם חובות מסוימים אשר ייפרעו בטרם פירעון חובות אחרים. כך למשל, בנק אשר לטובתו נכס ממושכן הינו קודם וגובר בסדר הנשייה על נושה רגיל וזאת מכיוון שהחוב של הבנק מובטח בשיעבוד נכס. חוק חדלות פירעון ביצע שינוי בסדרי הנשייה שהיו קבועים בניסיון לחזק את מעמד הנושים 'הקטנים' ובעלי החובות הלא מובטחים.

הליך ההפטר

 כאשר אדם נכנס למצב של חדלות פירעון, המטרה המרכזית שלו היא לקבל הפטר מחובותיו. בשנים עברו נוצר מצב שבו חייבים מצאו עצמם שנים ארוכות מנהלים את הליך פשיטת הרגל וההפטר איחר לבוא עד כדי עינוי דין של ממש. החוק החדש קובע שהפטר יינתן לחייב לאחר מקסימום 4 שנים של ניהול ההליך ובמקרים מסויימים אף בתקופות זמן קצרות בהרבה.

ערכאות השיפוט המוסמכות לדון בהליכי חדלות פירעון 

אם בעבר הסמכות היחידה לדון בהליכי פשיטת רגל של חברות ויחידים הייתה לבתי המשפט המחוזיים, עתה בתי משפט השלום יכולים לדון בתיקי חדלות פירעון של יחידים. כמו כן, הליכי חדלות פירעון בסכומים נמוכים באופן יחסי (עד 150,000 ₪) יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל וזאת נוכח העבודה שהמדובר בסכומים אשר סביר שמתנהלים לגביהם תיקי הוצאה לפועל ואין כל היגיון להוציאם מן המערכת שעה שמערכת ההוצאה לפועל הינה מערכת "מעין שיפוטית" בראשה יושב רשם המוסמך לקבל החלטות שיפוטיות ויכול ממילא לנהל הליכים אלו.

הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים

בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון וזאת כאשר חובות החייב הם מעל 150,000 ₪. בקשה שכזו יכולה להיות מוגשת על ידי החייב עצמו, על ידי נושה של החייב ועל ידי היועמ"ש. בקשת נושה תוגש לבית משפט השלום ללא תלות בגובה החוב. כאשר מדובר בחברה בע"מ, תוגש הבקשה לבית משפט המחוזי.