המונח "תספורת" מתייחס למעשה להסדר חוב בין נושה לחייב שבמסגרתו מוותר הנושה על חלק מן החוב שחב לו החייב וזאת במטרה לקבל חלק (ולו קטן) מן החוב. המונח נצרב בתודעה הישראלית כמונח שלילי וזאת נוכח פרשות שונות אליהן נקשרו בעלי הון ("טייקונים") אשר נטלו אשראי מבנקים בישראל וכאשר בעלי ההון נקלעו למצב שבו לא יכלו להשיב את הכספים ונכנסו להליכי פשיטת רגל, הבנקים למעשה וויתרו על נתח גדול מן החוב וזאת על מנת לקבל חלק קטן ממנו.
תספורת חוב
חשוב להבין שבנקים הם גופים הנותנים אשראי ומנהלים מערכת של סיכון סיכוי. מצד אחד כאשר הם מעמידים הלוואות בסכומים גבוהים הם נוטלים את הסיכוי שהכסף לא ישוב אליהם אך מצד שני הם גובים ריבית גבוהה על האשראי הניתן והכול במעין שיטה סטטיסטית שלפיה "רוב האנשים מחזירים" ועל כן הסיכון הנלקח הוא סיכון סביר. יחד עם זאת, בשנים האחרונות הבנקים עמדו לביקורת ציבורית רחבת היקף, תחילה עקב מחיקת החוב לנוחי דנקנר ובהמשך עקב מחיקת החוב הגבוהה שניתנה לאליעזר פישמן. במקרה של פישמן, החוב שנמחק היה קרוב ל70% מגובהו המקורי ונאמד במיליארדי שקלים וזאת במסגרת הסדר חוב בין משפחתו של פישמן לבין הבנקים ורשות המיסים. הביקורת הציבורית נבעה נוכח הקשיחות המופנית כלפי האנשים הקטנים והגבייה האגרסיבית שמבוצעת כלפיהם מצד אחד כאשר מנגד וכאשר מדובר ב"טייקון" נמחק חוב בהיקף בלתי נתפס של מיליארדי שקלים.
תספורת חוב לאדם פרטי – הסדר חוב
גם אנשים פרטיים יכולים להגיע להסדר חוב עם נושים ומדובר בכלי יעיל ואפקטיבי שבמסגרתו ניתן להביא למחיקה של חלק נכבד מן החוב ואף ללא צורך בהליך של חדלות פירעון אשר עלול לגרור אחריו רישומים שליליים ברישומי האשראי ובתקופה בלתי מבוטלת של הגבלות שונות שבין הגשת הבקשה לבין קבלת ההפטר מן החובות. הסדר חוב למעשה מקנה לחייב את האפשרות להגיע להסכם עם נושיו שבמסגרתו מגיש החייב הצעה לסילוק כלל חובותיו לנושיו. כך למשל, במסגרת ס' 321 לחוק חדלות פירעון, רשאי בעל עסק, חברה או בעליה, להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר חוב עם נושיו מבלי להיכנס להליכי חדלות פירעון. החייב יכול למעשה לפנות לבית המשפט במישרין, לכתוב בצורה מסודרת מיהם נושיו ומהו גובה החוב כלפיהם, לפרט בדבר התועלת שתצמח מאישור ההסדר עימם, כאשר בית המשפט יעביר את ההצעה לאישור הנושים, כאשר אלו יוכלו לאשרה בתנאים שונים הקבועים בחוק. אפשרות נוספת היא הגעה להסדר חוב עם נושה במסגרת הליכי משא ומתן בין צדדים. כך למשל ככל וחייב מודע לחוב שהוא חב כלפי נושה, ניתן לפתוח מולו בהליכי משא ומתן ישירים בניסיון להביא לסילוק מוסכם של החוב, במסגרתו אף להביא למחיקה של חלק מן החוב ואף לפריסת תשלומים אשר יכולים להקל על החייב.