חזרה לחדלות פירעון
בהליכי חדלות פירעון, שאיפת החייב היא לקבל צו הפטר מהחובות שלו, כלומר שהנושה לא יהיה זכאי להמשיך ולגבות את יתרת החוב, לאחר שהוא קיבל דיבידנד בהליך.
עולה השאלה, האם כל חוב הוא בר הפטר? האם הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) יכולים לשמש עיר מקלט לחייב שהונה והוליך שולל אחרים, ובאופן בו הוא יקבל הפטר?
לא יעלה על הדעת שחייב יטול כספים מהנושה ויבריח אותם לחו"ל, ובמסגרת ההליך הוא יטען שאין לו יכולת לפרוע את החובות.
משכך, המחוקק קבע בסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (חובות שאינם בני הפטר) מה הם החובות שלא יהיו זכאים לחסות בצל צו ההפטר.
1. תשלום עונשי;
3. חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין;
4. לפי שיקול דעת של בית המשפט – חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.
"מתן ההפטר נועד לאפשר ליחיד לצאת לדרך חדשה. זאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים. ואולם קיימים חובות שהאינטרס בתשלומם גובר על האינטרס שבמתן אפשרות ליחיד לצאת לדרך חדשה. חובות אלה הם חובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים המצדיקים את שימורם לאחר ההפטר גם במחיר הפגיעה ביכולת השיקום של היחיד […]. הטעם לאי-מתן הפטר מחוב שנוצר בדרך מרמה, הוא שלא יהיה זה צודק לפטור את היחיד מחבות שנוצרה במרמה, שאחרת יצא חוטא נשכר"
לכן, יש לתת את הדעת היטב, כי במקרים בהם נטען שהחוב נוצר במרמה על הנושה להגיש בקשה לבית המשפט להחריג את החוב מתחולת ההפטר נוכח נסיבות יצירתו. ראו רחדפ (י-ם) 34037-01-26 א.ש נ' ר.ס:
"מן המקובץ עולה אפוא, כי לשם החרגתו של חוב מתחולת צו ההפטר מכוח העילה של חוב שנוצר בדרך מרמה, אין כל הכרח בקיומה של הרשעה פלילית קודמת או בהוכחת מצג שווא במובנו הדווקני והצר. די להצביע על חוסר יושר מהותי ועל פגם מוסרי חמור אשר ליוו את נסיבות יצירת החוב, כאשר אלו נבחנים בכלים ובסטנדרטים המקובלים במשפט האזרחי. חוסר יושר מהותי ופגם מוסרי חמור מתקיימים מטבע הדברים כאשר אדם עושק אדם אחר."
בכל מקרה, מוצע לקבל ייעוץ מקדים בכדי למקסם את הזכויות הן כנושה והן כחייב.
