תשלום חודשי בפשיטת רגל

תשלום חודשי בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא בגדר סוגיה אשר מטרידה חייבים רבים. לא אחת, נשמעים קולות שאומרים שבהליך של חדלות פירעון של יחיד (מה שנקרא בעבר פשיטת רגל), התשלום החודשי אינו גבוה, ועומד על מאות שקלים בודדים. אכן כך היה המצב בעבר.

עם כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018 לתוקף במהלך חודש ספטמבר 2019, חל שינוי בגובה התשלום החודשי שהיחיד משלם לקופה, וניתן לומר כי הממונה, הוא הכונס הרשמי, נטה לקיצוניות השניה, כך שהתשלומים החודשיים אותם משלם היחיד לקופה – גבוהים משמעותית ביחס לתשלומים שהיו נקצבים בחוק הישן.

סעיף 156 לחוק חדלות פירעון קובע כי הממונה יקצוב ליחיד "דמי מחיה", מהם היחיד ובני משפחתו יתקיימו בתקופת הביניים, כאשר היתרה תועבר לקופת הנושים, לטובת פירעון החוב שלהם. 

156. (א)  עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם בסעיף 160 שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר.

          (ב)  הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה.

          (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

          (ד)  בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

          (ה)  הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

במהלך חודש מאי 2020, פרסם הממונה נוהל בעניין גובה התשלום החודשי, או התשלום העיתי, אותו היחיד יידרש לשלם לקופת הממונה מידי חודש. עיקר השינוי בנוהל החדש הן החזקות שנקבעו לגבי סכום דמי המחיה הדרושים לכל משפחה, לפי מפתחות קבועים מראש.

המספרים בטבלה מבוססים על דמי קצבת נכות שסכומה עודכן במסגרת תיקון מספר 200 לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה- 1995:

כעת יש לפעול לפי הנוסחה אותה הגדיר הממונה.

 לצורך הדוגמא, נבחן את המקרה על על בני זוג שכל אחד מהם משתכר 6,000 ש"ח נטו. הכנסות התא המשפחתי עומדות על סך של 12,000 ש"ח נטו.

כעת, נפחית מסך ההכנסות את הסכום הבסיסי לחודש, כלומר מאחר שמדובר בבני זוג+2 ילדים הרי שבחודש הסכום שמוקצה להם עומד על סך של 7,500 ש"ח, ולכן סך של 12,000 ש"ח פחות 7,500 ש"ח, יביא אותנו ליתרה של 4,500 ש"ח. במידה ויש הוצאות מיוחדות שבני הזוג מוציאים, כדוגמת טיפול פסיכולוגי/רפואי הוצאות על מעון וכו', יש להפחית סכומים אלה גם כן, שכן הסכום הבסיסי לא נותן להם ביטוי.

בשלב זה, נניח שאין לבני הזוג הוצאות נוספות מיוחדות אשר מוכרות על ידי הממונה, ולכן הסכום הנוכחי עומד על סך של 4,500 ש"ח.

הואיל ורק אחד מבני הזוג נכנס להליך חדלות פירעון הרי שיש לחלק את הסך של 4,500 ש"ח לשניים, שכן מחצית מהסכום שייכת לבן הזוג הסולבנטי, ולכן הגענו לתוצאה של 2,250 ש"ח.

כעת, עלינו להכפיל את התוצאה, בחלק היחסי של בן הזוג שבהליך, בהכנסה. מאחר שההכנסה המשותפת של שני בני הזוג עומדת על סך של 12,000 ש"ח, כאשר כל אחד מהם מכניס את אותו סכום משכורת, המשמעות היא שחלקו של בן הזוג שבהליך חדלות פירעון בהכנסה המשותפת הוא 50%.

לכן נכפיל את הסכום של 2,250 ש"ח כפול 50% והתוצאה שתתקבל, קרי 1,125 ש"ח היא התשלום החודשי שעל אותו בן זוג לשלם מידי חודש לקופת הממונה, לטובת החזר החובות לנושים.

חשוב לדעת, שיש משתנים נוספים שיש לקחת בחשבון כדוגמת גמלאות, קצבאות ילדים וכו', אולם כל מקרה לגופו. כן יש לתת את הדעת שאין לקחת בחשבון לצורך הכנסות היחיד קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, כאמור בסעיף 303 לחוק המוסד לביטוח לאומי:

 303. (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

(ב)הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.

 נציין כי התשלום החודשי נקבע בצו פתיחת הליכים, אך ניתן לשינוי תוך כדי ההליך באמצעות הגשת בקשה לממונה ולא לבית המשפט כבעבר. 

קראו גם על: הרפורמה החדשה בפשיטת רגל