תכנית לשיקום כלכלי ליחיד

תכנית לשיקום כלכלי במסגרת הליך חדלות פירעון

כאשר יחיד ("חייב") פותח בהליכי חדלות פירעון, שאיפתו בסיום ההליך היא לקבל הפטר מהחובות אותם הוא לא יכול לשלם.

אחד העקרונות שעומדים ביסוד הליכי חדלות פירעון, הוא עיקרון השיקום. כלומר, המטרה היא לסייע ליחיד אשר נקלע לחובות לצאת לדרך חדשה, מתוך הבנה, שאותו יחיד לא יוכל להחזיר את מלוא חובותיו. גם אם יש היתכנות, הרי שמגבלות ההליך והתועלת מהן, נמוכה מזו שתופק מהחזרתו של היחיד למהלך חיים כלכלי תקין.

בכדי להגיע אל צו ההפטר המבוקש והמיוחל, על החייב לקבל בראשית תחילה "צו לפתיחת הליכים". צו זה הוא למעשה "כרטיס הכניסה" של היחיד לתוך ההליך לשיקום כלכלי.

בהמשך על החייב להתנהל משך 12 חודשים בהתאם לדרישות ההליך, קרי, לשלוח הודעות לנושים בדבר הצו לפתיחת הליכים, להגיש דוחות חודשיים, לשלם את התשלום החודשי ולהתייצב לחקירה אצל הנאמן.

פרק זמן זה נקרא "תקופת הביניים הממתן צו לפתיחת הליכים ועד מתן צו לשיקום כלכלי".

בתום 9 חודשים ממועד פתיחת ההליך, הנאמן ימסור לממונה דו"ח ממצאים בקשר להתנהלות החייב בהליך ומידע על אופן יצירת החובות, כאשר בהתאם הממונה אמור לגבש ליחיד תכנית פירעון מתאימה, כאשר בסופה יזכה היחיד להפטר מיתרת החובות.

תכנית זו אמורה לקבל את אישורו של בית משפט השלום, אשר דן בהליכי חדלות פירעון של יחידים, והיא מתפרסת בדרך כלל על פני 36 חודשים – או יותר כאמור בסעיף 163 (א) לחוק. ככל שבית המשפט אישר את התכנית לשיקום כלכלי המוצעת – הוא יתן צו לשיקום כלכלי (סעיף 161) בהסתמך על האמור בה.

עלות תכנית לשיקום כלכלי

תכנית לשיקום כלכלי מורכבת מתשלום חודשי אשר נקבע בהתאם לכושר ההשתכרות של החייב והכנסות והוצאות התא המשפחתי, וכן ביחס לנכסים המוקנים לנושים במסגרת ההליך. 

יצוין כי תכנית לשיקום כלכלי היא פרי של איזונים בין יכולות היחיד, מצבו הבריאותי והמשפחתי, כושר השתכרות ואופק תעסוקה, נכסים שהיחיד צבר משך השנים, וכמובן נכסים שהנאמן סבור שיש להשיבם מידי צדדי ג' לטובת הנושים. כמובן שליחיד ולנושים יש זכות להביע את עמדתם לתכנית המוצעת, אולם בסופו של דבר, ההחלטה הסופית היא של השופט היושב בדין.