חזרה לחדלות פירעון
עיכוב הליכים לתאגיד בלא צו לפתיחת הליכים
במהלך חודש מרץ 2021 נכנס לתוקפו תיקון מספר 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שעניינו הוראת שעה ולפיה תאגיד אשר חפץ לגבש הסדר חוב עם הנושים, יהיה זכאי לקבל סעד של עיכוב הליכים לתקופה קצובה, במסגרתה הוא יפעל לגבש הסדר עם נושיו.
החידוש בהוראת שעה זו הוא, שתאגיד לא יידרש להגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים לפי חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ("הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד"), אלא הוא ימשיך לפעול במהלך העסקים הרגיל, ובד בבד יפעל לגבש הסדר עם הנושים ביחס לחובות העבר.
הוראת שעה זו כוחה יפה לתאגידים שפנו לבית המשפט בתקופה שמיום ה' בניסן התשפ"א (18 במרס 2021) עד יום י"ד באדר ב' התשפ"ב (17 במרס 2022), וזאת מתוך מטרה להקל על מצוקתם של תאגידים שנקלעו לקושי תזרימי בשל מגפת הקורונה.
נזכיר כי עד כניסת התיקון לתוקף, סעד של עיכוב הליכים ניתן ליחידים בלבד, כאשר לפי הפסיקה (עליה תוכלו לקרוא כאן בהרחבה), לא ניתן היה ליתן סעד של עיכוב הליכים לתאגידים שביקשו לגבש הסדר חוב, בלא צעידה בנתיב של צו פתיחת הליכים – מתווה ארוך, יקר ובאופן אשר שומט את השליטה של התאגיד ומסירת מפתחות ניהול התאגיד לנאמן ובית המשפט.
התנאים לקבלת סעד של עיכוב הליכים
תאגיד אשר מבקש לגבש הסדר עם הנושים ולקבל סעד של עיכוב הליכים (ולא הקפאת הליכים כבפרק ח' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), בהתאם להוראת השעה, נדרש לצרף לבקשה אינדיקציות אשר ישכנעו את בית המשפט כי יש לאפשר לו "תקופת חסד" – לצורך גיבוש מתווה להסדר וחזרה להתנהלות כלכלית תקינה. לשם כך יש לצרף לבקשה:
- מתווה ראשוני לצורך גיבוש הסדר חובות עם הנושים;
- תכנית שמפרטת את אופן המשך הפעילות שלו בתקופה בה יעוכבו ההליכים נגדו. בתוך כך יש לפרט צפי הכנסות והוצאות. למעשה מדובר בתכנית הפעלה, שהיא במהותה תכנית עסקית לכל דבר ועניין.
- פירוט מלווה באסמכתאות כיצד התאגיד יוכל לשאת בהוצאות המימון בתקופת הפעלת התאגיד ועד שיאושר הסדר חובות;
- דו"ח כספי לשנת 2019, מבוקר כדין בידי רואה החשבון – במידה וישנו. זאת, מהטעם שיש להראות קשר להיקלעות התאגיד לקשיים בשל מגפת הקורונה.
ככל שבית המשפט שוכנע שיש ליתן סעד של עיכוב הליכים לצרכי גיבוש הסדר חובות, הרי שהוא רשאי ליתן את הסעד במעמד צד אחד, ובלבד שיתקיים דיון במעמד כלל הנוגעים בדבר תוך 14 יום. סעד של עיכוב הליכים ניתן לתקופה מקסימלית של עד 120 יום (שלושה חודשים+30 ימי הארכה), והוא יכול להינתן גם ביחס לגבי צד שלישי – ככל שיש צורך בכך. לדוגמא, ככל שלתאגיד יש חובות לנושים, ובעל המניות ערב להם, אנחנו נרצה שגם בעל המניות יוכל לסייע להפעלת התאגיד "בראש שקט", ולכן הוא גם יוכל לחסות תחת אותו סעד של עיכוב הליכים ולסייע בשיקום התאגיד.
חשוב לציין כי השימוש במנגנון זה של הוראת השעה, צריך להיעשות בתום לב ובשקיפות מלאה, ולבית המשפט סמכות לדחות את הבקשה ככל שהיא נולדה מתוך שיקולים זרים.
כפי שציינו לא אחת – מילת המפתח בהליכי חדלות פירעון היא "יוזמה". משכך חשוב להתייעץ עם עורך דין אשר בקי בהליכי חדלות פירעון ויש לו יכולת מקצועית מגובה בניסיון – ליתן לכם את ההכוונה הראויה בכדי לצלוח את המשבר.
לייעוץ ראשוני צרו קשר טלפוני עם עו״ד אביתר כהן: 03-5297340
