נושה מובטח בהליכי חדלות פירעון

נושה מובטח נהנה ממעמד מיוחד במסגרת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל, פירוק חברה, הקפאת הליכים), המתבטא בשני הבדלים ביחס ליתר הנושים:

הראשון, נושה מובטח אינו כפוף לעיכוב ההליכים שחל עם פתיחת ההליכים הקיבוציים כנגד החייב (צו כינוס בפשיטת רגל וצו פירוק בהליכי פירוק), ומשכך הוא רשאי לממש את הבטוחה שבידו.

השני, נושה מובטח אינו כפוף לעיקרון השוויון אלא הוא נפרע מהחוב כשהוא בראש דין הקדימה ובהתאם לעיקרון העדיפות המוחלטת. במצב זה הנושה זכאי לממש את הבטוחה ולפרוע את מלוא החוב כלפיו, גם אם שאר הנושים לא יזכו לדיבידנד כלשהוא.

בכדי לממש את הבטוחה שבידי הנושה המובטח הוא רשאי לפעול בארבע דרכים שונות (ע"א 213/59, מרדכי וסופיה סלומון נ' מקבל הנכסים הרשמי, פ"ד יג, 1228; ע"א 391/63, בנק לייצוא בע"מ נ' חברת פלמאנאט בע"מ, פ"ד יז, 2381; אשר גרוניס, שלמה לוין, פשיטת הרגל, מהדורה שלישית, עמ' 267):

1.1.             לסמוך על הבטוחה שבידו ולא להשתתף בהליך חדלות הפירעון.

1.2.             לממש את הבטוחה ולתבוע בתביעת החוב את ההפרש, בין החוב שנפרע בפועל מכוח הבטוחה לבין סכום החוב המגיע.

1.3.             לשום את שווי הבטוחה ולתבוע את ההפרש בתביעת החוב, אחרי ניכוי סכום השומה.

1.4.             לוותר על הבטוחה ולתבוע את מלוא החוב באמצעות הגשת תביעת החוב.

עם זאת, ובכדי שלא לסכל את הצלחת שיקום החייב בהליכי הבראת חברות בפרט, כפוף הנושה המובטח לעיתים להליך הקיבוצי, והפררוגטיבה של מימוש הבטוחה נדחית מפני זכותם של שאר הנושים הלא מובטחים להיפרע כדי משהו מנשייתם.

לשון אחר, במקרה של הקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות, קיימת אפשרות לכפות על הנושה המובטח שלא לממש את הבטוחה שבידו, וזאת בתנאי שהחוב כלפיו המובטח בשעבוד יזכה ל"הגנה הולמת" בגין אותה הכפפה להליך הקיבוצי ומניעה מהנושה המובטח לפרוע את החוב שמגיע לו.