חזרה לחדלות פירעון
עובדים בהליכי חדלות פירעון הם נושים מיוחדים אשר נהנים מעדיפות ביחס לכלל הנושים.
בשל העובדה שעובד מוחזק כנושה שמקור פרנסתו נגדע ועתידו לוט בערפל, ניתנת קדימות לעובדים ביחס לשאר הנושים. כך למשל, ככל שיש בקופת המעסיק (אדם או תאגיד) כספים, יעשה שימוש בכספים אלה לפרוע את חובות העובדים תחילה ולאחר מכן ייפרעו חובות הנושים הרגילים.
ברוב המקרים, קופת הפירוק או קופת פשיטת הרגל ("יחיד" חדל פירעון), ריקה, ועל כן העובדים מופנים למוסד לביטוח לאומי לצרכי קבלת גימלה לחדלי פרעון לפי סעיף 183א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
למעשה, העובדים מפרישים מתוך משכורתם דמי ביטוח לאומי, כאשר כספים אלה מהווים מעין פרמיית ביטוח, אשר תשמש אותם לצרכים שונים בהם מסתיימים יחסי עובד מעביד. כך גם במקרה של חדלות פירעון, העובדים זכאים לקבל את הפרשי השכר והרכיבים הנלווים לו (פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת, ימי חופשה וכו') מהמוסד לביטוח לאומי.
בניגוד לחוק הישן (פקודת פשיטת רגל ופקודת החברות), כיום תביעות החוב מוגשות ישירות למוסד לביטוח לאומי בלא מעורבות של בעל תפקיד בתווך. במקרה כזה, נחסכות מהעובדים עלויות הכרוכות בבדיקת תביעות החוב על ידי גורם נוסף.
בכדי שהעובדים יוכלו לפנות למוסד לביטוח לאומי, נדרש לכך תנאי מוקדם והוא צו לפתיחת הליכים כנגד יחיד או כנגד התאגיד, בהתאם לסעיף 182 (1א) וסעיף 183(א) לחוק המל"ל.
- מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
(1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון מס' 30) תשנ"ט-1998 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009
- (א) הגמלה שתשולם לפי פרק זה לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף 189(ב), ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות סעיף 182, לפי המוקדם מביניהם.
אלא שיש לקחת בחשבון כי במקרה של תאגיד, העובדים לא יהיו זכאים לקבל את מלוא רכיבי השכר הנלווים (פיצויי פיטורין, חופשה, הבראה, הודעה מוקדמת וכו') אלא אם ניתן לתאגיד צו פירוק. הוראת השעה (תיקון 201 לחוק המל"ל; סעיף 183(ב) לחוק המל"ל; סעיף 377(ב)(ב) לחוק חדל"פ), קובעת כי על אף העובדה, שצו פתיחת הליכים הוא הגורם המחולל לזכאות ותשלום הגמלה לעובד כאמור בסעיף 182(1א) לחוק המל"ל, הרי שבמידה ולא ניתן צו פירוק, אזי תשלום הגמלה יעשה כדלקמן:
- רכיב שכר העבודה ישולם עם מתן צו פתיחת ההליכים בגין חוב שכר עבודה שנצבר לתקופה של עד 5 חודשים בסמוך למועד מתן צו פתיחת הליכים (להלן: "גמלת ביניים");
- יתרת הגמלה שאינה רכיב שכר עבודה, קרי גמר חשבון מלא – חופשה, הבראה, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין ושאר זכויות סוציאליות (להלן: "הגמלה המלאה"), תשולם לאחר אישור תכנית לשיקום כלכלי או מכירת הפעילות העסקית של התאגיד ובתנאי שאותו עובד לא ימשיך להיות מועסק על ידי התאגיד.
(תיקון מס' 201) תשע"ח-2018 הוראת שעה
183 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט, בצו לפתיחת הליכים לפי פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על פירוק התאגיד –
(1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
(2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולם לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי בידי בית המשפט לפי החוק האמור, לא המשיך העובד לעבוד בתאגיד שלגביו אושרה התכנית או בתאגיד שלו נמכרה פעילותו העסקית.
הסיבה להוראת שעה זו נובעת – בין היתר – מהטענה כי ככל והתאגיד ישוקם לבסוף ולא יפורק, ייתכן כי יהיה בקופת התאגיד די כסף לשלם לעובדים את הרכיבים הכספיים הנוספים, וכן מהטעם שמא המוסד לביטוח לאומי חושש מהצורך לשלם סכומי כסף רבים לתאגידים שהחליטו לנצל לכאורה את המוסד לביטוח לאומי ולפנות להליכי חדלות פירעון, רק כדי שהמוסד לביטוח לאומי ישלם לעובדים כספים שהתאגיד חב להם.
בשל המורכבות של הליכי חדלות פירעון, מומלץ להתייעץ עם עורך דין אשר מתמחה בהליכי חדלות פירעון.
עוד יעניין אותך:
