אחד הסעיפים הפחות מוכרים בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 הוא סעיף 81א4 אשר עניינו סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות.
כאשר חייב מתנהל בתיק ההוצאה לפועל, הלה רשאי לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להפחית את הריבית אשר נצברה לזכות חוב הזוכה. כידוע, בתיק ההוצאה לפועל החובות תופחים כך שנוצר מצב בו החייב -גם אם הוא רוצה – הלה מתקשה עד מאוד לפרוע את החוב. משכך, לחייב הזכות לפנות בבקשה מתאימה, על מנת שהרשם ישקול להפחית את הריבית שנצברה על החוב. יצוין כי גם רשם ההוצאה לפועל יכול לעשות כן מיוזמתו:
"רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל."
נבהיר כי מדובר אך ורק בהפחתת הריביות הנצברות בתיק ההוצאה לפועל ואין מדובר בריביות אשר נצברו או נצברות מכוח החיוב בפסק הדין, שכן רשם ההוצאה לפועל אמון על ביצועו של פסק הדין, ככתבו וכלשונו. משכך הוא אינו מוסמך לשנות או לתקן את פסק הדין לעניין רכיבי הריבית וההצמדה, כאשר הריבית וההצמדה הינם רכיב בלתי נפרד מהחיובים אשר נפסקו בפסק הדין.
לשם ביצוע ההפחתה על רשם ההוצאה לפועל להזדקק לטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא להורות על ההפחתה "כבדרך אגב". השימוש בסמכות זאת יעשה למשל במקרה בו נפתח תיק ההוצאה לפועל אולם הזוכה לא נקט בכל הליך משך שנים, תוך שהחוב בתיק האמיר בגין רכיב ריבית הפיגורים.
יצוין כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבצע גם את הפעולה ההפוכה, קרי – להורות כי לחוב בתיק תתווסף ריבית פיגורים, וזאת בהתאם לתיקון 50 לחוק ההוצאה לפועל מיום 7.4.2016.
על כן, כאשר הנכם מתמודדים עם חוב בלשכת ההוצאה לפועל, וברצונכם להימנע מהליכי חדלות פירעון, ניתן לשקול בחינה של הפחתת ריביות, באופן אשר עשוי לשרת אתכם במניעת הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), באמצעות הגעה להסדר עם הזוכים.