נושה מובטח בתזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015

Back חזרה לחדלות פירעון

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 (להלן: "התזכיר"), מבטא המשך למגמה הרווחת בעת האחרונה, שלפיה יש לצמצם את מעמדו של הנושה המובטח, על חשבון הנושים הלא מובטחים של החייב.

התפיסה הרווחת גורסת כי נושה מובטח אינו נפגע מהליכי חדלות פירעון כשאר הנושים, ומשכך צודק והוגן יותר לחלק את העוגה בין כלל הנושים ולא לאפשר לנושה אחד חזק ("שחקן חוזר ומשוכלל"), לצאת כשמלוא תאוותו בידו.

אחד החידושים העקרוניים בתזכיר, מתייחס לשיעור הפירעון היחסי שנושה בעל שעבוד צף ונושה בעל שעבוד קבוע רשאים להיפרע מהבטוחה.

נושה בעל שעבוד צף ייפרע 75% משווי השעבוד הצף ואילו היתרה תשמש לפירעון יתר החובות.

ככל שהנושה בעל השעבוד הצף לא נפרע מלוא חובו (כלומר לא היה בשעבוד הצף שהתגבש כדי לסלק את החוב כלפיו), אזי הוא הופך להיות נושה בדין רגיל, שכן יתרת החוב הופכת להיות במעמד של חוב כללי.

יוער כי הפחתה זו בפירעון החוב של הנושה בעל השעבוד הצף באה לתקן את היתרון שהתזכיר מקנה לו לכאורה, לאחר שהתזכיר מציע לצמצם את דין הקדימה בפירעון החובות כלפי חלק מהנושים הקיימים (עובדים למשל, מגלגלים אותם לביטוח הלאומי) ובכך מעניק עדיפות למעשה לנושה בעל השעבוד הצף, שכן הוא נפרע אחרי הנושה המובטח ואחרי הנושים בעלי דין הקדימה.

נושה בעל שעבוד קבוע יוכל להיפרע מלוא הבטוחה בתנאי שיש נכסים אחרים לחייב חדל הפירעון, שהתמורה בגין מימושם תספיק לפחות לפירעון-25% מהחוב הכללי כלפי הנושים הרגילים או מיליון ₪ לפי הנמוך ("שיעור הנשייה המזערי").

בכל מקרה אחר, הנושה המובטח יוכל לממש את הבטוחה ולגבות ממנה רק 75% משווי החוב (ולא משווי הבטוחה, כדי למנוע בטוחות עודפות), כך שהיתרה תועבר לשאר הנושים הרגילים. (יתרת החוב כלפי הנושה המובטח הופכת להיות חוב כללי).

הלכה למעשה מדובר במתן עדיפות לעיקרון השוויון בפירעון החובות על חשבון עיקרון העדיפות המוחלטת, ממנו נהנים הנושים המובטחים.

 

 

 

 

הגבלות לעניין שיעבוד צף

223.

ניתן צו חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד, יחולו הגבלות אלה לעניין שיעבוד צף:

 

 

(1)             השיעבוד הצף יחול רק על נכסים של החייב במועד מתן צו חדלות הפירעון, וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסים חלופיים להם, הניתנים לזיהוי או לעקיבה (בסימן זה – נכסי השיעבוד הצף);

 

 

(2)             נושה המובטח בשיעבוד צף רשאי להיפרע את חובו המובטח מנכסי השיעבוד הצף, רק עד סכום השווה ל- 75% משווי הנכסים האמורים, בניכוי ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכם, להשבחתם ולמימושם (בסעיף זה – תקרת השיעבוד), ויחולו הוראות אלה:

 

 

 

(א)            לא נפרע לנושה המובטח בשיעבוד צף מלוא החוב המובטח, בשל הוראות סעיף קטן זה, תיפרע יתרת חובו המובטח כחוב כללי;

 

 

 

(ב)             יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השיעבוד, תשמש לפירעון החובות הכלליים.

 

 

הגבלת שיעור החוב המובטח שניתן לפרוע מנכס משועבד

224.

(א)            בסעיף זה, "שיעור הנשייה המזערי"  – 25% מסך כל החובות הכלליים או 1,000,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך.

 

 

 

(ב)             אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים, ובנכסי השיעבוד הצף המשמשים לפירעון החובות הכלליים כאמור בסעיף 223, כדי לפרוע את החובות הכלליים עד גובה שיעור הנשייה המזערי, ייפרע ההפרש הדרוש להשלמת שיעור הנשייה כאמור מנכסי קופת הנשייה המשועבדים בשיעבוד שאינו צף, בהתאם להוראות אלה:

 

 

 

(1)             שיעור של 75% בלבד מהחוב המובטח של כל נושה מובטח ייפרע מהנכס ששועבד לטובתו, ויתרת החוב המובטח תיפרע כחוב כללי;

 

 

 

(2)             יתרת שווי הנכסים המשועבדים שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה – יתרת שווי הנכסים המשועבדים) תשמש לפירעון החובות הכלליים עד להשלמת שיעור הנשייה המזערי;

 

 

 

(3)             עלתה יתרת שווי הנכסים המשועבדים על ההפרש הדרוש להשלמת שיעור הנשייה המזערי, יעלה בהתאם שיעור החוב המובטח שרשאי כל נושה מובטח להיפרע מהנכס המשועבד.

נושה מובטח בתזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
צריך הכוונה?
Compass
Call
Mail
Search