מלכודת חוב מזונות בהליכי חדלות פירעון

נושא המאמר היום הוא "מלכודת" חוב מזונות בהליך חדלות פירעון של יחיד – מה שבעבר היה קרוי הליך פשיטת רגל.

מדוע מלכודת? מאחר שהלכה של בית המשפט העליון בעניין זה (בעמ 2255/19 פלוני נ' פלונית), סתמה את הגולל על סוגיה שהייתה עמומה משך השנים, ובכך הביאה להכרעה בשאלה, מה דינו של ההפרש בסכום המזונות שנקצב על ידי בית הדין הרבני/בית משפט לענייני משפחה, לבין הסכום שבית משפט של חדלות פירעון (פשיטת רגל), קצב לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל או סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נסביר במה דברים אמורים.

כידוע, הליך חדלות פירעון הוא הליך קולקטיבי. החייב אינו רשאי להמשיך ולפרוע חובות לנושים שלו, או בד"כ – לבכּר אילו מן הנושים הוא יעדיף לשלם להם על פני אחרים. כאשר מדובר בחייב גרוש, הרי שבמרבית המקרים הוא חב בתשלום מזונות עבור הקטינים. סכום המזונות נקצב על ידי בית הדין הרבני או בית משפט לעניניי משפחה במסגרת הליך הגירושים. מטבע הדברים, בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני עורכים שיקולים בהתאם לנתוני בני הזוג שלפניהם, כאשר טובת הילדים עומדת לנגד עיניהם. בבית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בד"כ לא רואים את נושי החייב מול עיניהם, ועל כן בד"כ הסכומים שנפסקים שם גבוהים יחסית.

יש לזכור כי דמי המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש הם בגדר חוב לכל דבר ועניין. ניתן לנקוט הליכי גביה בגין חוב זה בלשכת ההוצאה לפועל, ואף להטיל שורת סנקציות ככל שזה לא משולם.

בד"כ, ולפי ניסיון התיקים במשרדנו קיים קושי במהלך החיים בתשלום המזונות. במרבית המקרים, החייב סבור כי הוא יוכל לעמוד בתשלום המזונות, שכן הוא רואה ברכה בעסקיו, אולם בהמשך כאשר חל שינוי זה או אחר, קיים קושי לעמוד בחוב המזונות או בשאר החובות לנושים, מה שמביא לפנייה להליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל).

אם כן, מה עושים כעת? כידוע, בהליכי חדלות פירעון יש לשלם תשלום חודשי לקופת הממונה (הכונס הרשמי). זה בעצם חוב "העבר" היחיד שצריך לשלם לנושים. החייב מנוע אפילו מלשלם את החובות לנושים, זולת אותו תשלום חודשי לממונה.

ומה באשר לחוב המזונות? הרי פסק הדין שניתן בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני קובע שמידי חודש בחודשו, שומה על החייב לשלם סך של X כסף בגין מזונות. יוצא כי החייב עשוי לשלם לקופת הממונה סכום יחסית נמוך שיוותר לחלוקה עבור הנושים, ואילו משך ההליך הוא ישלם סכום מזונות יחסית גבוה בשל אותו פסק דין של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

משכך, קבע המחוקק כי מי שזכאי למזונות, לא יקבל אוטומטית את הסכום שנקצב לו בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לבית משפט של חדלות פירעון יש שיקול דעת לסטות מפסק הדין שניתן בגין המזונות, ולקצוב סכום מסוים שישולם לילדי החייב משך תקופת הליך חדלות הפירעון (פשיטת רגל).

טלו למשל דוגמא, בו חייב משתכר סך של 20,000 ש"ח בחודש אולם בכל זאת הוא נקלע לחובות. שנה לפני שהחייב נקלע לחובות הוא התגרש, ובמסגרת הסכם הגירושין הוא הסכים לשלם לגרושתו מזונות ומדור בסך של 10,000 ש"ח. יוצא אפוא, כי עיקר הכנסתו של החייב מנותבת לצרכי תשלום מזונות, בעוד שלנושים הרגילים, לא יהא סכום משמעותי להיפרע ממנו.

בהינתן מצב זה, בית משפט של חדלות פירעון עורך את האיזונים והשיקולים הנדרשים בין צרכי הזכאים למזונות לבין הנושים, וקובע מה הסכום שהחייב ישלם מידי חודש. עד כאן, תארנו בקווים כלליים את המצב הקיים. אלא, שעולה השאלה, נניח ואותו חייב השתכר סך של 20,000 ש"ח. המזונות שבית משפט לענייני משפחה קצב לו עומדים על סך של 10,000 ש"ח, אולם בית משפט של חדלות פירעון קבע כי אותו חייב יפעל לפרוע את החובות שלו לנושים הרגילים, ועל כן סכום המזונות לזכאים יעמוד משך תקופת ההליך על סך של 5,000 ש"ח.

יוצא אפוא, כי במשך הליך חדלות הפירעון (כ-4.5 שנים), החייב ישלם מזונות בסך של 5,000 ש"ח במקום 10,000 ש"ח. במקרה כזה עולה השאלה מה דינו של ההפרש בסך 5,000 ש"ח שהוא הפער בין הסכום שבית משפט לעניניי משפחה פסק לו לבין הסכום שבית משפט של חדלות פירעון קצב לו? ובכן, סוגיה זו הייתה עמומה, כאשר לא אחת בתי המשפט קבעו כי משעה שהחייב הופטר מהחובות ומתעתד לפתוח פרק חדש בחייו, הרי שהוא "פטור" מהשלמת ההפרש ולאחר קבלת צו ההפטר,הלה יחזור לשלם סך של 10,000 ש"ח דמי מזונות.

במסגרת בעמ 2255/19 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 23.2.2020) נדונה בין היתר שאלת השלכותיה של הקצבת מזונות בהליך פשיטת רגל על סכום המזונות הפסוק בבית משפט לעניניי משפחה, ושם נקבע כי 

כי סכום המזונות המוקצב על-ידי בית המשפט של פשיטת הרגל אינו בא תחת סכום המזונות הפסוק, ועל כן שמורה לזכאי המזונות הזכות לגבות את ההפרש שבין הסכום המוקצב לבין הסכום הפסוק.

אם כן, מדוע מדובר במלכודת?

כידוע חוב המזונות מתחלק לשני סוגים. חוב שנצבר לפני צו פתיחת הליכים (צו כינוס), וחוב שוטף שצריך לשלם אותו במהלך תקופת הליך פשיטת רגל. אשר לחוב עבר, חוב כזה הוא לא בר הפטר. על החייב יהיה לסלקו באופן מלא. החידוש המפתיע יש לומר, הוא ביחס לחוב השוטף – ונסביר.

נניח שהחייב כבדוגמה מעלה, שילם מידי חודש בחודשו סך של 10,000 ש"ח את דמי המזונות. אותו חייב הפך את העולם כדי לעמוד בחיוב המוטל עליו, ואף התגלגל מהלוואה להלוואה בכדי שיוכל לעמוד בפסק הדין המחייב אותו בתשלום דמי מזונות.

אותו חייב בא בשערי הליך חדלות פירעון עם חובות של 1,000,000 ש"ח לנושים. תוך כדי ההליך, כאמור לעיל, בית משפט של חדלות פירעון קוצב לזכאים למזונות סך של 5,000 ש"ח מידי חודש. בסוף ההליך, החייב מקבל הפטר מכל החובות שלו.

החידוש כאן הוא, שבסוף ההליך, לחייב נצבר מידי חודש חוב בסך אותו הפרש בין המזונות שנפסקו בבית משפט לעניניי משפחה/בית הדין הרבני, לבין הסכום שבית משפט של חדלות פירעון קצב לזכאים למזונות.

רק בשביל החשבון הפשוט, נבחן ונראה כי החייב שילם 5,000 ש"ח במקום 10,000 ש"ח מידי חודש וזאת לתקופה של כ-4.5 שנים בממוצע. מדובר על 54 חודשים, בהם נצבר חוב חדש בסך של 270,000 ש"ח! 

הכשל כאן הוא, שהחייב זכה לצו הפטר ולפתוח בחיים חדשים, אולם ביום שאחרי, הוא מגלה כי נצבר לחובתו חוב חדש בסך של 270,000 ש"ח, איתו הוא נדרש להתמודד בד"כ בלשכת ההוצאה לפועל.

לשאלתכם – מה יש לעשות? דעו כי יש פיתרון. צרו קשר וקבעו פגישת ייעוץ.