לא אחת עולה המושג כספים מוגנים בהליך פשיטת רגל וכעת בהליך של חדלות פירעון. המשמעות של כספים מוגנים היא, שהם לא חלק ממאסת נכסי החייב אשר מוקנים לנושים. לשון אחר, מדובר בנכס של החייב, שלא ניתן לעשות בו שימוש לצרכי פירעון החובות.
כך למשל, כאשר לחייב כספים שנועדו לגיל זיקנה והם בעלי אופי קצבתי (קרן פנסיה) ולא הוני (כדוגמת קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה), הרי שהחייב זכאי להם בהגיעו לגיל פרישה. בנסיבות אלה המחוקק קבע כי כספים אלה מוגנים ולו בשל התכלית הסוציאלית, שאותו חייב יוכל להינות מהכנסה קבועה בהגיעו לגיל פרישה. בפקודת פשיטת הרגל, ההוראה מצויה בסעיף 85(1א) לפקודה. בחוק חדלות פירעון ההוראה מצויה בסעיף 228 לחוק:
228. משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, טעונה אישור של בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה.
בעניין ע"א 1057/18 עמד על כך בית המשפט העליון:
"סעיף 85(1א) לפקודה העניק לכספי התגמולים הגנה מיוחדת, ספציפית, שחוסמת את דרכו של הנאמן מלשים ידו עליהם, ואף לא מאפשרת לבית המשפט להורות על העברתם לנאמן (כל עוד טרם הגיע מועד תשלומם כקצבה). כאמור, המחוקק אף הגדיל לעשות ואסר על שעבוד הכספים (סעיף 25(א) לחוק קופות גמל), בבחינת הגנה כפולה ומכופלת על כספים שנועדו לשמש לחיסכון פנסיוני. להגנות אלה תכלית ברורה, ועמדנו על כך שההוראה הקבועה בסעיף 85(1א) היא בעלת מטרה סוציאלית מובהקת, וזאת מתוך הכרה בכך שכספי החיסכון הפנסיוני נועדו להבטיח רמת קיום מינימלית לפרטים הפורשים מעבודה …"
יצוין כי לא אחת חייבים מוכנים לתת את ההסכמה שלהם לפירעון החובות שלהם, על דרך של מימוש אותם כספים מוגנים. כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו, שכן על כספי הפנסיה חל מיסוי בשיעור של 35% אלא אם יש פטור זה או אחר לחייב.
בעניין פש"ר 43636-01-18 גמא ניהול וסליקה בע"מ נ' עזר ואח' עלתה השאלה, מה קורה אם החייב הגיע לגיל פנסיה, והכסף כבר "נזיל", כלומר ניתן למשיכה כהון – האם העובדה שאותם כספים "כבר לא מוגנים", מחייבת את העברת מלוא הסכום הנצבר לטובת נושי החייב?
בית המשפט שם עמד על התכלית הסוציאלית של הכספים, והתווה מספר שיקולים כדי לבחון כיצד לאזן בין זכות החייב לבין זכות הנושים. החשוב הוא, שבית המשפט קובע כי העברת הכספים לקופה לא מתבצעת באופן אוטומטי, אלא בהתאם לשיקול דעת.
כך למשל בית המשפט ציין כי את השיקולים בדבר העברת הכספים לנושים יש לבחון בשני היבטים: הראשון, שיקולים הקשורים ברווחתו של החייב. למשל גובה הקצבה לה יהיה זכאי החייב לאחר גריעת כספי הפיצויים; מצבו הכלכלי של החייב והתלויים בו בהווה ובעתיד; היכולת לצבור זכויות פנסיוניות בעתיד.
ההיבט השני – שיקולים הקשורים באינטרס של הנושים. גובה החובות כלפי הנושים ושיעור החוב שייפרע לנושים והאם מדובר בשיעור זניח ביחס לחובות; אפשרויות פירעון חלופיות העומדות לנושים; נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב. יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש כי לא מדובר ברשימה ממצה של שיקולים וייתכנו שיקולים נוספים בהם יש להתחשב בעת קבלת ההחלטה.
בכל מקרה שהוא, יש לקחת בחשבון שרצוי ועדיף להתייעץ בטרם כניסה להליך של חדלות פירעון ככל שמתקרבים לגיל פרישה, ובטרם קבלת כל החלטה, יש לבחון את מאסת הנכסים הפיננסיים של החייב ולא רק את הנכסים המוחשיים.
צרו קשר עם משרדנו לייעוץ מקדים והתנהלות מושכלת. משרדנו מתמחה בהליכי חדלות פירעון, כאשר לזכותנו ניסיון רב ועשיר בכל ענפי חדלות הפירעון (פשיטת רגל, פירוק ושיקום חברות, הליכי גביה ומשפט כלכלי).