כאשר אדם או בעל חברה מגיעים למצב של חדלות פירעון – קרי היעדר יכולת לשלם את חובותיהם – החוק מניח בפניהם מספר דרכי פעולה.

עד לשנת 2018, מסלול נפוץ להסדרת חובות היה פשיטת רגל שהוסדר בפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 ויועד לאנשים פרטיים בלבד. אולם, בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 שהחליף את פקודת פשיטת הרגל ולמעשה שינה את אופי הליכי חדלות פירעון.

לפי הוראות החוק החדש, הליך חדלות הפירעון נפתח בעת שהממונה על התיק מוציא צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון (הצו המקביל לצו כינוס נכסים לפי פקודת פשיטת הרגל). מרגע מתן הצו, נפתחת קופת נשייה, אליה מועברים כלל הכספים והנכסים של החייב שמיועדים לפרוע את חובותיו לנושים, וזאת במשך כל תקופת ההליכים.

במידה והחייב עומד בכל התחייבויותיו בתקופת ההליכים, הוא יוכל לקבל צו לשיקום כלכלי – תוכנית מסודרת להחזר חובותיו לנושים. במידה ויעמוד בה, יוכל לקבל הפטר מחלק מחובותיו לאחר 3 שנים.

הסדר נושים במסגרת הליך חדלות פירעון

מסלול אחר להסדרת חובות מול נושים, הקבוע בסעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מכיר בחופש הצדדים לבחור בעצמם בפתרון הטוב ביותר עבורם באמצעות ניהול משא ומתן – הסדר פשרה עם נושים. ההסכם מסדיר מחדש את תנאי תשלום החוב של האדם או התאגיד לנושיהם, ומייתר את הצורך בפתיחת הליכי חדלות פירעון שכרוכים בצו פתיחת הליכים, אשר מטבעו מטיל הגבלות רבות על החייב, לרבות שלילת כושר לעסוק במקצוע חופשי כדוגמת עריכת דין או ראיית חשבון.

בדומה להוראה המקבילה בסעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל, החוק החדש מאפשר לחייב ונושיו להגיע להסדר במסגרתו יוחזרו לנושים חלק מהחובות כלפיהם, בעוד שהחייב יוכל ליהנות מ"הנחה" מסוימת ו"למחוק" חלק מחובותיו. זאת, במטרה לסייע לו לשקם עצמו כלכלית ככל הניתן, ולקדם את שילובו מחדש בעולם הכלכלי.

על מנת להגיע להסדר נושים, על החייב להגיש בקשה לבית משפט שלום באזור מגוריו או עסקיו שתכלול את פרטי ההצעה להסדר וכן בקשה לאישור תנאיו על ידי כל הצדדים המעורבים. תשומת הלב, שבדרך כלל תידרשו להפקיד "דמי רצינות" לשם הוצאות ההליך, כדוגמת פרסום בעיתון ושכר טרחת בעל התפקיד.

על בית המשפט לקבוע תאריך לדיון בבקשה בו יחליט האם להעביר אותה לאישור וועדת הנושים. לפי סעיף 85 לחוק, נדרש רוב מספרי של מספר המשתתפים באספה, וכן רוב ערך, קרי רוב של הנושים הנוכחים והמצביעים באספה (בעצמם או על ידי מיופה כוחם) אשר מחזיקים ב75% ממצבת הנשיה המאושרת. 

במידה וההצעה מתקבלת ברוב זה, היא תועבר לאישור סופי של בית המשפט. במידה וזה יקבע כי ההצעה סבירה ומועילה לכלל הנושים, ההצעה תאושר ומאותו רגע ההסדר יחייב את כלל הנושים, לרבות המתנגדים והנמנעים. יש לציין כי הסדר נושים נבחן בדרך כלל ביחס לחלופת צו שיקום כלכלי, לפי סעיף  324(ב)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:
324. (א) על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים 85 עד 88, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
(ב) היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד –
(1) תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים 87(1) ו-88 לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי;

יתרונותיו של הסדר נושים

הסדר נושים עונה על האינטרסים של שני הצדדים להליך. מבחינת החייב, ההסדר חוסך הליך משפטי ארוך, יקר ומורכב. נחסכות ממנו דרישות הכרוכות בצו פתיחת הליכים, לרבות הגשת דוחות. מבחינת הנושים, ההסדר מקצר משמעותית את הליך הפירעון, שכן לעתים פירעון החובות נעשה בתשלומים חודשיים זעומים שמצמיחים דיבידנד זעום, ולכן החזר חובות מידי (גם אם חלקי) כדאי יותר מבחינה כלכלית.

במידה ואתם מעוניינים להגיע להסדר נושים ולהימנע מפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה בנושא שיוכל לייצג אתכם בצורה המיטבית. משרד אביתר כהן ושות' בעל ניסיון עתיר שונים בכלל הליכי חדלות הפירעון השונים. לייעוץ והכוונה בנושא הסדר נושים, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון 03-5927340.