חזרה לחדלות פירעון
כאשר תאגיד לווה כספים נכון יהיה לדרוש ממנו בטוחות להשבת החוב. זאת מהטעם, שחל עיקרון של הפרדה בין התאגיד לבין הבעלים בו, שכן התאגיד הוא יישות משפטית נפרדת מבעלי המניות.
אחת הבטוחות שניתנות בקשר עם הבטחת מתן ההלוואה, הוא שעבוד צף.
שעבוד צף הוא למעשה שעבוד שמתגבש בקרות מקרה מסוים, אשר הוסכם מראש בין הלווה לבין המלווה. בעוד ששעבוד רגיל חל באופן קבוע על הנכס, ובכדי לבצע דיספוזיציה בנכס על הלווה לקבל רשות מהמלווה, שעבוד צף "מרחף" מעל נכסי הלווה, כך שהוא יכול לעשות בהם כמעט כרצונו המוחלט. ככל שמתרחש מקרה אשר מצדיק להעמיד את ההלוואה לפירעון באמצעות אותו שעבוד צף, הרי שאותו שעבוד מתגבש והופך לשעבוד קבוע, באופן בו הלווה לא רשאי לנהוג באותו נכס משועבד "מנהג בעלים".
אחד המקרים הנפוצים בהם נכון יהיה לרשום שעבוד קבוע, הוא במקרה בו הלווה הוא עסק אשר מחזיק מלאי שמתחלף ומשתנה תדיר. כך למשל, כאשר סופר מרקט רוצה הלוואה מהבנק, הבנק יכול לדרוש כי כל המלאי בסופר ישועבד לטובתו לצורך הבטחת החוב. ברור שלא סביר ולא הגיוני, שעל כל שקית במבה שתימכר, הבנק יידרש לתת אישור, ולכן השעבוד שיירשם לטובת הבנק הוא שעבוד צף.
ככל שהסופר לא יעמוד בתנאי ההלוואה, אשר הוגדרו בהסכם ההלוואה ובאיגרת החוב – היא המסמך המכונן את תנאי השעבוד, הבנק יהא רשאי לאכוף את השעבוד לטובתו.
אכיפת השעבוד נעשית בהתאם לסעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, שעניינו אכיפת שעבוד אשר טעונה רשות מבית המשפט. יובהר כי בכדי לממש שעבוד קבוע למשל, ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל לשם אכיפת השעבוד, שכן מדובר על מערכת יחסים שבין הנושה (המלווה) לבין החייב (הלווה). במקרה של שעבוד צף, מדובר על נושה שלמעשה משתלט על חלק משמעותי אם לא כל נכסי התאגיד, ובאופן אשר משליך על יתר הנושים של התאגיד.
194. מקום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד הון שטרם נדרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם נפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השעבוד אלא ברשות בית המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם.
(ב) הורה בית משפט שהוגשה לו בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן (א) על מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשעבוד צף –
(1) יחולו על הכונס, ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו, הוראות פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; בעל איגרת חוב המובטחת בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס, בהתאם להוראות סימן א' לפרק האמור;
(2) יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק.
(ג) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של כונס שמונה לפי סעיף זה והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.
משכך, על הנושה לפנות בבקשה לבית המשפט המחוזי, תחת הליך "פר"ק" שהוא למעשה הליך חדלות פירעון לכל דבר ועניין. במסגרת זו, בית המשפט ייבחן את תנאי איגרת החוב ויקבע האם התקיימו התנאים לאכיפת השעבוד.
יש לקחת בחשבון כי במידה וכרוכים שעבודים קבועים, נכון יהיה לאכוף אותם גם בבית המשפט המחוזי, ולא לפצל את ההליך בין לשכת ההוצאה לפועל לבין בית המשפט המחוזי, אלא אם עשויה לעלות סוגיה בקשר לזהות כונס הנכסים.
בכל מקרה שהוא, יש לצפות כי עם מינוי כונס נכסים, החברה תצעד לעבר הליכי חדלות פירעון, באופן בו תוגש נגדה בקשה למתן צו פתיחת הליכים, וראו בהקשר זה סעיף 194(2) לפקודת החברות לעיל. במקרה כזה, יש חשיבות רבה לכלכל את הצעדים מראש, בשים לב לשינויים שנעשו בדיני הקדימה וסדר פירעון החובות בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לחצו כאן להרחבה).
במידה והנכם עומדים לפני מתן הלוואה, או שברצונכם לגבות חוב אשר מובטח באיגרת חוב, או שאתם מתמודדים עם בקשה לאכיפת שעבוד, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לצורך ייעוץ מקיף – בטרם קבלת החלטה.
