חזרה לחדלות פירעון
בעמוד זה תמצאו מידע על חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי החדש:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק") הוא למעשה הקודקס המקיף של הליכי חדלות פירעון בישראל, והחל מחודש ספטמבר 2019 הוא יחליף את שרידי החוקים המנדטוריים:
פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-198, פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 וחלקים מחוק החברות, תשנ"ט-1999 בכל הנוגע לפשרה או הסדר של תאגיד.
מטרתו של חוק חדלות פרעון החדש היא לאגד תחת קורת גג אחת את הליכי חדלות הפירעון, וליצור אחידות כמה שניתן, בין הליכי חדלות הפירעון שמתנהלים בישראל.
כמו כן, חוק חדלות פרעון החדש מגלם שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לניהול הליכי חדלות פירעון בישראל, ואף מאמץ לתוכו חלק מהפרקטיקה שנולדה כתוצאה מפסיקת בתי המשפט בישראל – מה שקרוי "חקיקה פסיקתית" קרי, חקיקה שנולדה מכח פסיקות בתי המשפט, בדגש על בתי המשפט המחוזיים בישראל.
יש לציין כי החוק מונה 3 "מטרות על" אותן נועד להגשים, כאשר "החידוש" חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי הוא מתן עדיפות ודגש עליונים לשיקום של החייב דווקא, על פני פירעון החוב לנושים – וכך קובע חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי את מדרג התכליות:
(1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.
בסקירה זאת נעמוד על כמה מהשינויים שעתידים להיכנס לתוקף מכח חוק חדלות פירעון החדש, אולם אין בכך כדי למצות את מלוא הרפורמות שהחוק מביא איתו. לקריאת הנוסח המלא של החוק ניתן ללחוץ על קישור זה.
- הגדרת חדלות פירעון – סעיף 2 לחוק מגדיר בצורה מפורשת מה היא חדלות פירעון בין של יחיד ובין של תאגיד כאשר החוק מאמץ הן את המבחן התזרימי והן את המבחן המאזני לקביעה האם חייב הוא חדל פירעון אם לאו: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו."
- יוזמה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון – סעיף 3ב' לחוק קובע כי החייב, הנושה והיועץ המשפטי לממשלה רשאים לפתוח בהליכי חדלות פירעון.
- מונחים אחידים – צו כינוס, צו הכרזת פשיטת רגל, צו פירוק, הבראת חברה וכו' כל אלה מונחים ישנים אשר יוחלפו במונח "צו לפתיחת הליכים" ו"צו לשיקום כלכלי". למונח משמעות טרמינולוגית חשובה. למשל, כאשר תאגיד נקלע לקשיים, הוא לאו דווקא אמור להפסיק את פעילותו ולהתפרק. לכן נקבע כי תאגיד שנמצא בקשיים יינתן לו צו לפתיחת הליכים, ורק לאחר תקופה בה תיבחן התוחלת של אותו תאגיד ייקבע האם דינו לפירוק או לחיסול.
- סמכות עניינית – הליכי חדלות פירעון של תאגיד ימשיכו להתנהל כסידרם בבתי המשפט המחוזיים. הליכי פשיטת רגל של יחיד יתחלקו בין 2 ערכאות: בקשת חייב שסך חובותיו הם עד 150,000 ש"ח תתנהל בלשכות ההוצאה לפועל; בקשת חייב שהיקף חובותיו הם מעל 150,000 ש"ח תוגש ל"ממונה" ("הכונס הרשמי") ותתנהל בבית משפט השלום – הדבר נכון גם לבקשת נושה.
- הגדרת בעל התפקיד – מעתה ואילך יכונו עורכי הדין שמתמנים כבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון כ"נאמן", וזאת חלף התארים השונים כיום: מנהל מיוחד, נאמן, מפרק, מפרק זמני.
- העדפת נושים – במידה והחייב מעדיף מי מנושיו, ופורע להם חובות בתקופה של 3 חודשים לפני כניסתו להליכי חדלות פירעון, הרי שניתן לדרוש מהנושה להשיב את הכספים לטובת כלל נושי החייב וחלקם באופן שווה. החוק החדש מאמץ את הדין הקיים בכל הנוגע להעדפת הנושים, אולם קובע כי העדפת נושים שבוצעה ביחס למי שהוא קרוב של החייב – ניתנת לביטול גם בתקופה של 12 חודשים לאחור ולא רק בתקופה של 3 חודשים.
- ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה – ניתן לבטל הענקות נכסים שהחייב ביצע שלא בתמורה או בתמורה שלא הולמת בדומה לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל[נוסח חדש], תש"ם-1980, אולם החידוש הוא שהחוק קובע שהדבר אפשרי גם ביחס לתאגיד מה שלא היה אפשרי בדין הקיים (פקודת החברות).
- ביטול פעולה להברחת נכסים – החוק מחדש לגבי מצב בו החייב לא היה בחדלות פירעון בתקופה של עד 7 שנים לפני כניסתו להליכי חדלות פירעון, והלה הבריח נכס מנושיו. לדעתי מדובר בסעיף שיעורר קשיים רבים מהטעם שהוא פותח פתח לספקולציות והשערות בדבר היסוד הנפשי של החייב שכן מדובר על מצב בו החייב העביר נכס לאחר כשהוא לא היה חדל פירעון!
- ביטול הגנת דייר מוגן לבן הזוג של החייב – מדובר באחת מההוראות המשמעותיות בחוק, שכן כיום כאשר חייב נכנס להליכי פשיטת רגל, ויש בבעלותו ובבעלות בן הזוג דירה שרשומה בטאבו, הרי שלא ניתן לכפות על בן הזוג למכור את חלקו בדירה, ועל הנכס להימכר כתפוס. כלומר לבן הזוג יש הגנה של דייר מוגן בהתאם לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972. המשמעות של מכירת דירה תפוסה משפיעה על ערך הזכות הנמכרת, כך שבפועל בהליכי פשיטת רגל לא מוכרים דירות של חייבים, שכן אין כדאיות כלכלית או היתכנות פרקטית למכירת דירה תפוסה (דירה שמכרת יחד עם מחצית מזכויות בן הזוג הסולבנטי), ועל כן חייבים רבים "פודים" את שווי מחצית הזכויות שלהם בנכס במחיר מופחת של עד 43%. ניתן לקרוא על הדין הקיים בקישור הזה. הלכה למעשה היא, שאם חייב ייכנס להליכי פשיטת רגל לפי החוק החדש, לא תהא לו ולבני משפחתו הגנה שלח דייר מוגן בנכס, ואלה יידרשו לפנות את הדירה.כמובן שהמחוקק ביקש לאזן בין זכויות החייב לבין זכויות הנושים וקבע כי מכירת הדירה תעשה אך ורק אם: "התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי"
- שינוי סדרי הנשייה – המחוקק ביטל חלק מדין הקדימה שלטובת משכירי נכסים וצמצם את העדיפות לרשויות המס. כמו כן המחוקק קבע כי נושה מובטח בעל שעבוד צף יהא זכאי להיפרע מהשעבוד הצף אך ורק 75% מהחוב ואילו לגבי היתרה הלה יהיה נושה כללי במעמד של דין רגיל. מטרת הוראה זו היא להיטיב עם הנושים הכלליים ולאפשר להם לקבל נתח מהשאריות שנותרו, תחת הפרקטיקה הנוהגת שלפיה הנושים המובטחים נוטלים את מלוא העוגה לרשותם.
כאמור לעיל, ישנן הוראות רבות וחידושים רבים בחוק, שקצרה היריעה מלפרטם, אולם ברשימה זו הובאו עיקרי הדברים.
עו"ד אביתר כהן – עורך דין לחדלות פרעון היה חבר בוועדה מטעם לשכת עורכי הדין לעניין תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ה-2015 מטעם לשכת עורכי הדין.
