זכויות עובדים בפירוק חברה – יש מקום לדאגה?

Back חזרה לחדלות פירעון

אחד הייחודים של עובדים-נושים בהליך חדלות פרעון, הוא העובדה כי אין עסקינן בנושים כספיים גרידא. מקום העבודה הקורס, הינו מקור תעסוקה ופרנסה, אשר מלבד ההשלכות הכספיות שלו על העובדים (משכורת וכל הזכויות הסוציאליות הנלוות אליה) מדובר בעוגן חברתי, המשליך אף על חייו האישיים של העובד, והתלויים בו.

יתרה מכך, פיטורים של עובדים כתוצאה מקריסת החייב, איננה מסתכמת בנזק כספי כלפיהם בלבד, אשר לגביו זוכים העובדים לעדיפות בסדר פירעון החובות כמו גם רשת ביטחון מצד המוסד לביטוח לאומי כפי שיפורט להלן. פליטתם של העובדים המפוטרים אל מעגל האבטלה, מביאה לגירעון בקופה הציבורית, באשר הללו יקבלו סיוע בדמות דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, וכפי שיפורט להלן, אף גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, עבור שכר עבודה שלא קיבלו ממעסיקם.

משכך, עיקר המאמצים בתיקי חדלות פירעון, הוא להימנע מהחלופה לפיה תחדל הפעילות העסקית של החייב, בין אם באמצעות הגנה של בית המשפט, ובין אם באמצעות העמדת תכנית הבראה, לשיקום החייב.

מלבד המאמצים להמשיך ולהעסיק את העובדים אצל החייב הקורס, החוק מעניק עדיפות לזכויות העובדים בעומדם בתור יחד עם שאר הנושים בחייב, כפי שיפורט בהרחבה להלן.

בספרה של ציפורה כהן, "פירוק חברות", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין (תש"ס- 2000), מובאים מספר טעמים בגינם ניתנת עדיפות לעובדים בפירעון החובות כלפיהם.

  1. תכלית סוציאלית: העדפת העובדים נועדה לפרוס רשת ביטחון לעובדים, כאשר מקור פרנסתם היחידי נגדע. בשונה מנושה-ספּק של החברה, אשר יש באפשרותו להתקשר עם מספר גורמים זולת החייב, אין לעובד אפשרות אחרת למצוא מקור פרנסה חלופי על אתר.
  2. מעמדם הנחות אינהרנטית של העובדים: נושה עסקי של חברה, יכול להבטיח את זכויותיו באמצעות משא ומתן עובר להתקשרותו עם החייב. הנושה העסקי יכול לוודא כי יקבל לידיו בטוחה עבור סחורה שהוא מספּק, או לחילופין לתרגם את הסיכון שהוא נושא, באמצעות שיעור הסכום שהוא גובה מהחייב. לעובד כאמור, אין יכולת מיקוח כְּשל ספּק, וההגנה הסטטוטורית הינה תחליף להגנה החוזית שהספּק יוצר לזכותו.
  3. נשייה בלתי רצונית: עובד אמנם התקשר בחוזה עם החייב, והינו נושה מרצון במידת מה. אך עם זאת, לאור מעמדו "הנחות" ניתן לראות בעובד כנושה בלתי רצוני. בעת ההתקשרות בחוזה ההעסקה בין העובד למעביד, הראשון לא שיקלל סיכונים הנובעים מקריסת המעביד. אותם סיכונים, כדוגמת אי-תשלום שכר עבודה הינה בבחינת נזק שהעובד לא צפה ולא תימחר, ועל כן נשייתו היא מעין נזיקית-בלתי רצונית.
  4. העדר יכולת פיקוח: עובד אינו מפקח על התנהלות המעסיק, בשונה מנושה-ספּק, שיש ביכולתו לעקוב אחר התנהלות המעסיק ולהכווין את התנהגותו בהתאם. למשל; למנוע מהמעסיק ליטול סיכונים על חשבון הסחורה אותה הוא מספק או לדרוש תשלום בטרם הספקת סחורה. משכך, זקוק העובד להגנה מכוח החוק.

 בשל טעמים אלה, קבע המחוקק בסעיף 354 (א)(1)(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 וכן בסעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 עדיפות וקדימות לעובדים בכל הנוגע לסדר פירעון חובות החייב כלפיהם, עד לתקרה המוגדרת בחוק.

במקרה שבו אין בקופת החייב כספים או שאין סכום מספיק בכדי לפרוע את מלוא חוב החייב כלפי העובד, על העובד לפנות למוסד לביטוח לאומי באמצעות בעל התפקיד בהתאם להוראות פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד שבחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ולתבוע את הזכויות המגיעות לו מהמעסיק.

לפי סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, ניתן לפנות לביטוח הלאומי רק במקרים של פשיטת רגל ופירוק. לא ניתן לקבל גימלה היה והחברה נמצאת בהליכי כינוס או תחת הקפאת הליכים בהתאם להלכת ע"א 110/08 המוסד לביטוח לאומי נ' רו"ח טרבלסי ואח'  (פורסם בנבו, 28.1.2014).

העובד יהיה זכאי לתבוע מהביטוח הלאומי:

  • שכר עבודה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 לפיו: "לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו".
  • רכיב השכר (ולא רכיב פיצויי הפיטורין), ישולם עבור שכר המגיע בשנים עשר החודשים האחרונים שלפני קריסת המעסיק, או יום ניתוק יחסי העבודה בלבד. קרי, אם לא שולם לעובד שכר כשנה וחצי בטרם קריסת המעסיק, הוא לא יוכל לקבל מהביטוח הלאומי שכר עבור חצי שנת העבודה שקדמה לקריסת המעסיק, אלא, עבור חלק זה, הוא יהיה נושה בקופת החייב, עד לסכום של דין הקדימה, המוגדר בחוק ומתעדכן בכל תחילת שנה בחודש ינואר. ככל שקיבל כספים בדין קדימה מקופת החייב בסכום המקסימלי, יהא נושה בקופה במעמד רגיל לגבי היתרה. לשון אחר, לא תהא לעובד עוד עדיפות על פני נושים אחרים, שמעמדם מוסדר בהוראות החוק כבעלי דין קדימה.
  • דמי הודעה מוקדמת: בע"א 10961/04 המוסד לביטוח לאומי נ' מתן גוטר ואח' (פורסם בנבו, 4.9.2006) נקבע, כי אף דמי הודעה מוקדמת נכללים בגמלה לפי פרק ח' (ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד (לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.
  • הפרשות לקופת גמל: בנוסף לשכר העבודה ופיצויי הפיטורין, המוסד לביטוח לאומי ישלם לקופת הגמל של העובד גימלה עד לגובה השכר הבסיסיX 2, בהתאם לסכום שמתעדכן בכל תחילת שנה בחודש ינואר.

לסיכום, כאשר חברה או מעסיק נקלעים להליכי חדלות פירעון, אין חולק שהעובד נפגע במיוחד נוכח העובדה שהוא מאבד את מקום עבודתו. עם זאת, מצבו של העובד טוב מזה של הנושים הרגילים שכן הוא זוכה לקדימות מסוימת בפירעון החובות כלפיו וכן מרשת ביטחון שהמוסד הלאומי מספק לו ככל שחסר כסף בקופת הפירוק/פשיטת הרגל.

עם זאת, יש לשים לב כי הדרך למימוש הזכויות אינה מידית ודרושים זמן וסבלנות עד שהכספים יופקדו בחשבונו של העובד.

כך או אחרת, הדבר החשוב ביותר הוא להיות עם האצבע על הדופק, ולהגיש תביעת חוב במועד בכדי שהעובד לא יאבד את זכותו לתבוע דיבידנד בהליך.

פירוק חברה
צריך הכוונה?
Compass
Call
Mail
Search