הסדר נושים

הסדר עם נושים הוא למעשה מצב בו החייב (אדם או תאגיד), מציע הסדר פשרה כספי לפירעון החוב כלפי הנושים, כאשר לרוב הסדר זה מגלם "הנחה" או תספורת של החוב המקורי כלפי הנושה.

בחיי המעשה, חייבים ונושים מגיעים באופן עצמאי להסדרים בדבר פירעון החוב, אולם לעיתים, בשל ריבוי נושים וקושי להגיע לפיתרון מוסכם, רצוי ואף כדאי לגבש הסדר נושים במסגרת הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל או הקפאת הליכים), וזאת בכדי שניתן יהיה להנות מההגנות שאותם הליכים מקנים לחייב – לצרכי הגעה להסדר עם הנושים.

הסדר עם נושים בהליך פשיטת רגל:

בהליכי פשיטת רגל ניתן להגיע להסדר לפני צו כינוס, קרי, להנות מההגנות של ההליך (עיכוב הליכי הוצל"פ וכיוצא בזה), ומבלי שדבק בחייב "כתם" של הליך פשיטת רגל.

הליך זה מוסדר בסעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש], תש"ם-1980("הפקודה"), ותוכלו לקרוא עליו בהרחבה במאמר "פשיטת רגל בלי לפשוט את הרגל". יצוין כי בהצעת הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה מתחייב החייב לפרוע לפחות 30% מהחובות הרגילים, ו-100% מהחובות בדין קדימה.

אפשרות שניה היא, שגם חייב שכבר קיבל צו כינוס לנכסיו, יציע לנושיו הצעת הסדר בהתאם לסימן ג' לפקודה: פשרה או הסדר אחרי צו כינוס. החייב רשאי להציע לנושיו כל סכום שהוא (בהנחה שהנושים מסכימים), אולם חלה עליו חובה לסלק את החובות שבדין קדימה.

 אפשרות שלישית היא, שהחייב יציע הצעת הסדר לנושיו לאחר שהוא הוכרז כפושט רגל בהתאם לסעיף 52 לפקודה. בכדי להעביר את הצעת ההסדר של החייב, נדרש החייב לקבל את הסכמת הנושים בהתאם למנגנון הקבוע בפקודה.

היתרון בהצעת הסדר נושים מתבטא במימד הזמן (כמה זמן החייב נמצא בהליך) או באי הכרזת החייב כפושט רגל מסיבות שונות.

לרוב הסדר נושים בפשיטת רגל, מתבצע בהליך שנפתח לבקשת נושה, ולא בהליכי פשיטת רגל שנפתחו לבקשת חייב, שכן בקשת חייב (להבדיל מבקשת נושה), תחומה בתקופה של 54 חודש, כך שהחייב יודע מה היא נקודת הסיום – בדרך כלל.

הסדר נושים בהליך הבראת חברה:

כאשר חברה חפצה להסדיר את חובותיה עם הנושים, הרי שזו רשאית לגבש הסדר עם נושיה בהתאם לסעיף 350 חוק החברות, תשנ"ט-1999 ("החוק").

בכדי שהחברה תוכל לגבש הסדר נושים תוך שהיא ממשיכה בפעילותה העסקית, מוגשת בקשה למתן צו הקפאת הליכים בהתאם לסעיף 350ב. לחוק, שעניינו הקפאת המצב הקיים כנגד החברה, בכדי שנושי החברה לא ידרדרו את מצבה ויאיינו את הסיכויים שלה להשתקם ולצאת לדרך חדשה.

צו הקפאת הליכים ניתן בדרך כלל לתקופה קצובה, ומוארך מעת לעת בהתאם לבקשת הנאמן שמונה לחברה, כאשר קיימת מגבלה של 9 חודשים בהם מונעים מנושי החברה לרדת לנכסיה ולנקוט נגדה בהליכי גביה או הליכים אחרים. יצוין כי לא אחת בית המשפט מאריך את צו הקפאת ההליכים מעבר לתקופה של 9 חודשים – מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ניהול תיק חדלות פירעון דורש למעשה אסטרטגיה וחשיבה מראש של אופן ניהול ההליך. כפי שציינו לא אחת, בהליכי חדלות פירעון מוטב לחייב להיות יוזם ולא נגרר, ועל כן קיימת חשיבות רבה לתכנון מקדים ופעולה מהירה.

> להתייעצות עם עורך דין המתמחה בהסדר עם נושים – צרו קשר!