הליך פשיטת רגל בגין חובות שנוצרו בהליך פלילי

האם אדם שנקלע לחובות כתוצאה מהליכים פליליים שנוהלו כנגדו רשאי להיכנס בשערי הליכי פשיטת רגל?

התשובה לכך מורכבת ולא ניתן לצבוע אותה בצבעי שחור לבן.

כידוע, אחד מעקרונות השסתום המשמעותיים והחשובים ביותר בשיטת המשפט הישראלית – הוא עיקרון תום הלב.

עיקרון זה חופה על כל ענפי המשפט ולא רק כמשמעו בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. משכך, חייב שחפץ לבוא בשערי "צו הכינוס" – הוא הצו שפותח את הליכי פשיטת הרגל, שומה עליו להיות תם לב. זאת, מהטעם שהליכי פשיטת רגל נועדו לאזן בין הזכות של החייב לכבוד וחיים טובים בעלי ערך, לבין זכותם של הנושים להיפרע מהחייב את מלוא חובם.

כאשר מדובר בחייב שיצר את חובותיו שלא בתום לב או מתוך כוונה או מתוך רשלנות קיים קושי ליתן לו הגנה במסגרת הליך פשיטת הרגל ולבסוף "להפטיר" אותו מהחובות.

אחד מפסקי הדין המנחים בעניין זה הוא ע"א 6416/01‏ בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, שם דובר על בני זוג שניהלו בית בושת ונקלעו לחובות. בית המשפט לא אפשר להם לחסות תחת הגנות הליך פשיטת הרגל מהטעם שהחובות שלהם נוצרו באי חוקיות שעולה כדי פגיעה בתקנת הציבור.

בית המשפט קבע מספר כללי אצבע שיש לבחון אותם בטרם יינתן צו כינוס לחייב שחובותיו נוצרו בהקשר פלילי או לא מוסרי:

"מהו אפוא האיזון הראוי? התשובה היא כי יש לבחון את מידת החומרה ואי-החוקיות העומדת על הפרק. נוכח חשיבות התכליות הספציפיות של ההגנה על הנושים ושיקומו של החייב תישלל ההגנה של הפקודה רק באותם המקרים שמדובר בהם באי-חוקיות של ממש, העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור. אמת, הפרת חוק ככזו אינה רצויה ועומדת בניגוד לשלטון החוק, אולם לצורכי הפקודה ותכליתה יש למנוע את תחולת הפקודה רק באותם מקרים שבהם אי-החוקיות שמדובר בה נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור. אין די בכך שהחובות נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי חוקי – הא ותו לא. יש להראות כי החובות נוצרו בקשר לניהולו של עסק בלתי חוקי הנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור"

אמנם הלכת בנבנישתי ניתנה לפני זמן רב אבל המגמה הרווחת בפסיקה היא שלא לאפשר "לחוטא לצאת נשכר", כך שמי שיצר חובות שלא בתום לב יזכה להגנות של הליך פשיטת הרגל. אלא שבתי המשפט ערכו הבחנה וקבעו כי בחינת תום הלב שנדרש מהחייב בעת הכניסה להליכי פשיטת רגל – הגשת בקשה למתן צו כינוס – תעשה בצמצום, מהטעם שרק בהמשך ניתן יהיה לבחון את התנהלות החייב ובטרם יוכרז כפושט רגל.

עניין נוסף שיש ליתן את הדעת הוא סעיף 69(א)פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 שלפיו ככל שהחייב יזכה לקבל הפטר מהחובות שלו, הרי שצו ההפטר לא יחול על קנסות למדינה או חובות שנוצרו במרמה:

69.   (א)  צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(1)   חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

(2)   חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

במצב דברים זה, רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין אביתר כהן, שלמשרדו מומחיות רבה בהליכי חדלות פירעון ובפשיטת רגל בפרט.