האם ניתן להגיש תביעת חוב בחלוף המועד?

כל נושה אשר חפץ לקבל כספים מהחייב בהליכי חדלות, נדרש להוכיח את חובו באמצעות תביעת חוב. תביעת חוב למעשה, היא התשובה לשאלה, האם וכמה מגיע לך לקבל מהחייב (חברה או יחיד).

את תביעת החוב יש להגיש באופן מקוון דרך אתר הכונס הרשמי בקישור הזה. 

תביעת החוב תוגש תוך 6 חודשים ממועד מתן צו הכינוס/הפירוק, ולפי הפסיקה, יש למנות את ששת החודשים להגשת תביעת החוב החל מהיום בו בוצע הפרסום בעיתונות/רשומות על אודות כניסת החייב להליכי חדלות פירעון.

על כך תוכלו לקרוא בהרחבה בלחיצה על קישור זה.

הגשת תביעת חוב באיחור – סוף הסיפור?

מה הדין אם נבצר מהנושה להגיש את תביעת החוב תוך 6 חודשים? האם המשמעות היא שהוא מאבד את זכאותו לקבל דיבידנד בהליך חדלות הפירעון?

כידוע, אם הנושה לא הגיש תביעת חוב, הרי שגם אם היה לו פסק דין/שטר/התחייבות כתובה לקבל כספים/תיק הוצאה לפועל פתוח כנגד החייב וכו', הוא לא יהא זכאי לקבל דיבידנד בהליך, שכן הוא לא "הוכיח" את החוב שלו.

משכך קיימת חשיבות רבה להגשת תביעת חוב במועד.

במידה ותביעת החוב לא הוגשה במועד, עדיין ניתן להגיש את תביעת החוב, אולם יש לצרף הסבר מדוע תביעת החוב הוגשה באיחור, ולהצביע על "טעם מיוחד" בגינו יש לאפשר לנושה להיכלל במצבת הנשיה של החייב.

פסק הדין המנחה בעניין זה הוא רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר. מלונות רותם (1994) בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 21.8.2012), שם נקבע כי יש לנקוט בגישה פחות מחמירה בכל הנוגע לאיחורים בהגשת תביעת חוב, ובלבד שהנושה יצביע על נסיבה עניינית בגינה הוא לא הגיש את תביעת החוב במועד. עוד נקבע שיש לתת את הדעת בכל הנוגע למידת האיחור, השלב בו נמצא ההליך, והתנהלות החייב בכל הנוגע ליידועו לגבי החוב:

"סיכומו של דבר, כאשר נושה ידע בפועל אודות מתן צו הפירוק או הכינוס – בין משום שנשלחה לו הודעה על ידי החייב, הנאמן או המפרק ובין מכל מקור אחר – הוא יתקשה מאוד להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, וכי על כן מתקיים לגביו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. לעומת זאת, כאשר נושה לא ידע בפועל אודות הליך חדלות הפירעון, ובמיוחד כאשר מדובר בנושה ששמו צוין בדוח שהוגש על מצב העסקים, הרי הנטל שיוטל עליו לסתור את חזקת הידיעה אודות מתן צו הכינוס או הפירוק לא יהיה כבד במיוחד. בנסיבות אלה, ובכפוף לשיקולים הנוגעים לפגיעה משמעותית ביעילות ההליך ובקידומו ובהתחשב במידת האיחור בהגשת תביעת החוב, יהיה ככלל על הנאמן או המפרק לשקול בחיוב העתרות לבקשה להארכת מועד להגשת התביעה. יש, אם כן, לבַכּר את הגישה המקלה על פני הגישה המחמירה ככל שמדובר בהארכת מועד להגשת תביעות חוב."

חשוב מאוד לתת את הדעת, כי במידה ובעל התפקיד דחה את בקשת הנושה למתן ארכה להגשת תביעת החוב, הרי שניתן לערער לפני בית המשפט על החלטת הנאמן תוך 15 יום. להבדיל, נושה אשר כבר הגיש תביעת חוב (במועד), ותביעתו נדחתה, נדרש להגיש ערעור תוך 45 יום.

בכל מקרה שהוא, מוצע לקבל ייעוץ משפטי פרטני בטרם הגשת תביעת חוב, מה גם שהגשת תביעת החוב בצורה מסודרת וברורה אך תסייע בידיכם לקבל דיבידנד בהליך.