הברחת נכסים

כל מה שחשוב לדעת על הברחת נכסים בהליך חדלות פירעון

האם לרשום את הרכב על שם גיסתי? האם להבריח את הנכס לאחי? האם לפרוע את החוב לשוק האפור?

חייבים רבים שנקלעים לקשיים כלכליים, בין במישרין ובין באמצעות עסק שהם מנהלים, כדוגמת חברה בע"מ, סבורים כי בכדי להציל את רכושם, עליהם לבצע העברת בעלות באותו נכס לצד שלישי – בן משפחה או איש אמון.

הגם שמדובר בנטיית לב טבעית, צריך לזכור כי מדובר בפעולות אסורות בהליכי חדלות פירעון – פשיטת רגל, פירוק חברה או הליך של הקפאת הליכים. זאת מהטעם שהחייב מצמצם למעשה את מצבת הנכסים שלו, שאמורים לשמש לפירעון החובות כלפי נושיו.

במסגרת הליכי פשיטת רגל, קיימים כלים לביטול אותן הברחות נכסים, כדוגמת הליך של ביטול הענקה או ביטול פעולה אשר מוגדרת כהעדפת נושים.

במסגרת הליך של פירוק חברה, נכון למועד הקיים (לפני כניסת חוק חדלות פירעון החדש), לא ניתן לבצע הליך של ביטול הענקה, קרי נכס שהועבר מהחברה לצד שלישי בלא תמורה בת ערך ובחוסר תום לב. לעומת זאת, גם בהליכי פירוק חברה ניתן לבטל פעולה של העדפת נושים.

בשורה התחתונה, נכסים רבים שמוברחים לצדדים שלישיים, מוצאים את דרכם חזרה לטובת כלל הנושים.

אם כן אז מה עושים בהליכי חדלות פירעון?

כפי שכבר כתבנו כאן רבות, בהליכי חדלות פירעון יש חשיבות רבה הן לחייב והן לנושה להיות עם האצבע על הדופק.

מי שייזום את ההליכים, ככל הנראה ידו תהיה על העליונה, והוא זה שיוכל לנווט את ההליך מבחינה אסטרטגית, אגב צמצום נזקים.

עם זאת, חייב אשר מצוי בחדלות פירעון או "באיזור הדמדומים" של חדלות הפירעון, צריך להיזהר שלא לבצע את אותן פעולות אסורות (העדפת נושים או הענקה של נכס), וזאת מהטעם שפעולות אלה ממילא ניתנות לביטול, ותשלכנה על תום ליבו.

הדבר נכון אף לנושה, אשר לוחץ על החייב לפרוע את החוב כלפיו, כך שהחייב "יתן" לו נכס על חשבון החוב (נכס ממש, שעבוד, המחאת זכות וכו'), או שהחייב יפרע עבורו את החוב בפועל.

ככל שפירעון החוב נעשה בחלון הזמן שמוגדר "כפעולה אסורה":

העדפת נושים – 3 חודשים לפני שהחייב נכנס להליכי חדלות פירעון;

הענקה בטלה – עד 10 שנים לפני שהחייב נכנס להליכי חדלות פירעון;

הרי שהן החייב והן הנושה חשופים לסיכון שפעולות אלה תבוטלנה, והנכס או הכסף ששימשו לפירעון החוב או שהוברחו למי מטעם החייב, יוחזרו לקופת בעל התפקיד – אשר יעשה בהם שימוש לטובת כלל הנושים.

חשוב לציין כי גם פירעון של חוב אמיתי, או העדר כוונה להבריח נכס, עלולים להיכנס בגדרי הפעולות האסורות, ועל כן בטרם ביצוע כל פעולה שהיא – בין אם מצד החייב ובין אם מצד הנושה – נכון לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין שבקי בהליכי חדלות פירעון.

בכל מקרה שהוא, בהליכי חדלות פירעון חשוב לפעול מהר ובשיקול דעת, כאשר יודגש שמהירות ≠ פזיזות.

עורך דין אביתר כהן בעל ניסיון רב בהליכי חדלות פירעון. בתחילת דרכו שימש כמתמחה של כבוד השופטת (בדימוס) ורדה אלשיך, וכעוזר משפטי של נשיא בית המשפט המחוזי – כבוד השופט איתן אורנשטיין. ביכולתו של עורך דין אביתר כהן ליתן זווית ייחודית וערך מוסף לכל תיק ותיק, מכוח הכשרתו ועבודתו תחת שופטי חדלות הפירעון המובילים בישראל.