ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשיה

Back חזרה לחדלות פירעון

עם חקיקת חוק חדלות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קבע המחוקק מספר הוראות אשר מחליפות ומעדכנות את ההוראות הקבועות, בכל הנוגע להענקה בטלה והעדפת נושים, אשר עמדו בתוקפן במסגרת פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות.

הפעולה הראשונה שמוגדרת כ"אסורה" במסגרת הליך חדלות פירעון, היא פעולה אשר מקנה עדיפות לנושה מסוים על פני נושה אחר, קרי "העדפת נושים".

כידוע, בהליכי חדלות פירעון קבע המחוקק כי יש לשמור על עיקרון שוויון בין הנושים (סעיף 232 לחוק), ואין זה הוגן או ראוי כי התאגיד או היחיד יפרעו חוב לנושה מסוים – בו הם חפצים ביקרו, לעומת נושה אחר.

219. (א) (1) בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת בעלות בנכס או שעבוד נכס, בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה המקנה עדיפות לנושה):
(א) מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב – שנה לפני המועד האמור;
(ב) במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון;
(ג) בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון;
(2) לעניין סעיף זה, חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בפסקה (1)(א), אלא אם כן הוכח אחרת.

המחוקק שמר על הדין הקודם וקבע כי במידה וחייב פורע חוב לנושה מסוים בתקופה של 3 חודשים לפני כניסתו במשטר של הליך חדלות פירעון, הרי שפעולה זו בטלה.

החידוש בסעיף זה הוא שאם הנושה שהחוב כלפיו נפרע הוא קרוב משפחה של החייב, הרי שניתן למתוח את תקופת הייחוס לאחור, למשך 12 חודשים!

עם זאת, המחוקק קבע חריגים בגינם לא ניתן יהיה לבטל את פעולת פירעון החוב/העברת הכסף לנושה:

(ב) בית המשפט לא יבטל פעולה המקנה עדיפות לנושים בהתקיים אחד מאלה:
(1) החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע; לעניין זה, לא יראו בפירעון החוב כשלעצמו תמורה הולמת;
(2) ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב; לעניין הסדר פריסה לתשלום חוב לרשות המסים, לרשות מקומית או למוסד לביטוח לאומי – לא יראו בעובדה שהסדר הפריסה נעשה באופן חד-פעמי כשלעצמה, פעולה שלא במהלך העסקים הרגיל;
(3) לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב לאדם שאינו קרובו של החייב בסכום שאינו עולה על 5,015 שקלים חדשים, ולעניין חוב בשל שכר דירה או שירות מתמשך – יחושב הסכום האמור על בסיס התשלום החודשי;
(4) לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
(ג) הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים, ובשל ההמחאה היה הנמחה, לעניין אותו חוב, לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות שהוראות פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, חלות עליו, רשאי בית המשפט להורות כי זכויות הפירעון המיוחדות לפי אותו פרק לא יוקנו לנמחה לגבי אותו חוב, ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן (א).

לצד פעולה אסורה של העדפת נושים, קיימת הוראה מיוחדת שעניינה ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה. סעיף 220 לחוק הוא למעשה "המקבילה" של סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, אשר עניינו הענקה בטלה.

220. (א) בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה):
(1) הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין;
(2) מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב – ארבע שנים לפני המועד האמור;
(3) במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון.
(ב) לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן הוכח אחרת.

 המחוקק מונה מספר תנאים מצטברים, אשר רק אם כולם מתקיימים ניתן להורות על ביטול הפעולה. כך למשל אם חייב יחיד מעביר לביתו דירה שבבעלותו – ללא תמורה, מתוך מטרה אמיתית כדוגמת מתנה לרגל חתונה, הרי שניתן להורות על ביטול הפעולה, ככל שיוכח כי מצבו הכלכלי של "מבצע הפעולה" היה לא טוב.

ניתן לראות כי המחוקק הפריד למעשה בין פעולה אמיתית של העברת נכס שגורעת מנכסי החייב לבין פעולה של הברחת נכס, קרי הרחקת הנכס מנושיו. לשם כך ניתן למצוא את סעיף 221 לחוק שעניינו ביטול פעולה להברחת נכסים.

221. בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו (בסימן זה – פעולה להברחת נכס); בבוא בית המשפט להורות כאמור, רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב.

 החידוש בסעיף זה הוא שאין כל צורך להזדקק למצבו הכלכלי של מבצע הפעולה, ובלבד שהפעולה בוצעה בחלון זמן של 7 שנים, ולא כבעבר אשר חלון הזמן השתרע לתקופה של עד 10 שנים.

כמובן שהמחוקק לא התעלם מהזכות של מקבל הנכס ונתן לו מספר הגנות כדוגמת הזכות להוכיח כי קיבל את הנכס בתמורה ובתום לב, וכן במידה ונקבע כי מדובר היה בפעולה אסורה, הרי שלעיתים אותו "מקבל הנכס" יהיה פטור מהשבה בעין של הנכס.

צריך הכוונה?
Compass
Call
Mail
Search