בוררות בהליכי חדלות פירעון

אחד הכלים לפתרון סכסוכים הוא הליך בוררות. במסגרת זאת, הצדדים מסכימים כי אם תתגלע ביניהם מחלוקת בסוגיה מסויימת – או בכלל, הרי שזו תועבר לבורר אשר מוסכם עליהם.

להליך הבוררות יתרונות רבים, ביניהם: מהירות ליבון הסכסוך – בשונה מניהול הליך בבית משפט; אווירה שונה מאשר זו הנוהגת בבית המשפט ולרוב פחות פורמאלית; מסגרת גמישה יותר לגבש הסכמות; שליטה על זהות הבורר, כך שהצדדים סמוכים ובטוחים כי הבורר המוסכם עליהם, בקי בגזרת תחום המחלוקת או שמדובר במי "שמבין עניין" ומחוייב להליך; גמישות פרוצדוראלית בעניין סדרי הדין וכללי הראיות ועוד. לצד זאת, להליך הבוררות חסרונות רבים ביניהם עלויות יקרות, ואפשרויות מצומצמות ביותר לערער על פסק הבוררות.

לא אחת, כאשר מתגלע סכסוך משפטי, אחד הצדדים בוחר – במודע או שלא, לנהל את ההליך המשפטי בבית המשפט דווקא – חרף תניית הבוררות המוסכמת עליהם. במצב דברים זה, על הצד שכנגד לטעון לפני בית המשפט, כי יש להורות על עיכוב ההליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, ובלבד שמאחורי בקשתו עומדת כוונה אמיתית ללבן את הסכסוך במסגרת הליכי בוררות.

אם כן, עולה השאלה מה דינה של תניית בוררות בהסכם, שעה שאחד הצדדים מצוי בהליכי חדלות פירעון – קרי הליך פשיטת רגל או פירוק חברה?

לכאורה, משעה שהחייב (תאגיד או אדם) נכנסו בשערי הליכי חדלות פירעון, בא במקומם חליף, קרי נאמן, מפרק או מנהל מיוחד, אשר מייצג את האינטרסים של כלל הנושים והוא מקבל לידיו את הזכויות והחובות של אותו חייב.

אותו בעל תפקיד, לכאורה חפץ לברר את המחלוקת והסכסוכים שהיו לחייב עם צדדים שלישיים, דווקא בבית משפט של חדלות פירעון במסגרת הליך מקוצר של "בקשה למתן הוראות", נוכח היתרון הברור שמוקנה לו שם – שכן מדובר "במגרש הביתי" של בעל התפקיד.

יתרה מכך. כאמור לעיל, ניהול הליך בוררות הוא יקר מטבעו, נוכח שכר הטרחה שצריך לשלם לבורר, כמו גם ההוצאות הנלוות שכרוכות בניהול ההליך. משכך  קיים חשש שבעל התפקיד לא יוכל לנהל את הסכסוך ככל שקופת הפש"ר או קופת הפירוק ריקה מכסף, ועל כן נמצא כי נושי החייב לא יוכלו לפנות (באמצעות נציגם – בעל התפקיד) לאותו צד שמסוכסך עם החייב לכאורה, בכדי לדרוש ממנו כספים.

זו הסיבה העיקרית בגינה בתי המשפט בחנו בחשדנות יתרה תניות בוררות למיניהן, כאשר אלה קיימות במסגרת סכסוך של החייב עם צדדים שלישיים סולבנטיים, ולעיתים אף נקבע, כי חרף תניית הבוררות, הרי שהמחלוקת תתברר דווקא במסגרת כותלי בית משפט של חדלות פירעון.

לאור סתירות בפסיקה, וחוסר אחידות, ניתן בשנת 2009 פסק דין שסקר את הסוגיה בהרחבה – רע"א 4956/07 ‏פנחס לבנברג נ' ביקור חולים – הוספיטל (פורסם בנבו, 2.4.2009), במסגרתו הובהר כי אין בהליכי חדלות פירעון כדי לשלול אפריורית את קיומה של תניית בוררות, ובירור הסכסוך במסגרת הליך בוררות – במיוחד כאשר מדובר על מצב בו הגוף חדל הפירעון הוא זה שיוזם את בירור הסכסוך:

"נקודת המוצא היא כי קיומם של הליכי חדלות פירעון אינו נתון המביא מיניה וביה לשלילה של האפשרות ללבן את הסכסוך אשר הגוף חדל הפירעון הינו צד לו בגדר הליך בוררות. עצם ההתנגשות עם מגמת ריכוז ההליכים אינה מצדיקה התנערות מהסכם הבוררות. רק כאשר קיומו של הליך בוררות כרוך בסתירה חזיתית ויסודית עם תכליותיו של העיקרון המורה על ריכוז הליכים, שהן שוויון בין הנושים ויעילות, יש הצדקה להימנע ממנו. בעניין זה יש, לשיטתי, להבחין בין מקרה בו התביעה היא נגד החברה שבפירוק לבין מקרה בו החברה היא התובעת…

…במקרה דנא מדובר בסכסוך בין הגוף שבפירוק לבין צד שלישי, כאשר הגוף שבפירוק ניצב בעמדת התובע. סכסוכים מסוג זה, הגם שכאמור ניתן לדון בהם במקרים מסוימים בפני בית המשפט שעל הפירוק, אינם משתייכים לליבה של הליך חדלות הפירעון. די בכך שנציין, כי תביעות המוגשות על ידי החברה שבפירוק כפופות לתקופת ההתיישנות הרגילה ולא חלה עליהן מגבלת הזמן של שישה חודשים, החלה לגבי הגשתן של תביעות חוב. במקרים אלו יש, לטעמי, לגלות נכונות רבה יותר לאכוף הסכמי בוררות. יש לזכור, כי בנסיבות כאלה, בהן החברה שבפירוק היא התובעת, אין חשיבות לשיקול המרכזי בדבר שוויון בין הנושים."

 בית המשפט לעיל נתן דגש גם על טיב הסכסוך, והאם הוא מכיל סוגיות שאינהרנטיות דווקא להליכי חדלות פירעון, כדוגמת: העדפת נושים, הענקה בטלה, קיזוז וכיוצא בזה. במצב כזה, ייתכן כי האכסניה הנכונה והמתאימה יותר לבירור הסוגיה שבמחלוקת, היא דווקא במסגרת בית משפט של חדלות פירעון נוכח המומחיות שלו בתחום.

סיכומו של דבר. ככל שקיימת תניית בוררות במסגרת סכסוך עם חייב (אדם או חברה), אשר נקלעו להליכי חדלות פירעון, חשוב ביותר לבחון היכן עדיף ונכון יותר לברר את הסכסוך, בין אם אתם בצד התובע ובין אם אתם בצד הנתבע, שכן הדבר בעל השלכה אסטרטגית על ניהול ההליך והתוצאה המיוחלת.

אין באמור לעיל כדי להוות יעוץ משפטי, ואין ברשימה זו כדי למצות את מלא ההיבטים בקשר עם ניהול הליך בוררות.